הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן מקרלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:
 
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.
 
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}.
  
יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.
+
יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[יששכר דב מליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.
  
 
בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.
 
בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה היה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.
שורה 37: שורה 37:
 
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]].
 
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]].
  
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו.
+
זמן קצר לאחר פטירתו התבטא [[אדמו"ר הזקן]] כי ה[[מגלה עמוקות]] וה[[רבי יואל סירקיש|ב"ח]] מקנאים בגן עדן שלו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41. ב[[אוצר סיפורי חב"ד]] חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שה[[מגיד ממעזריטש]] אמר זאת על בנו רבי [[אשר מסטולין]]}}.
  
 
== משפחתו ==
 
== משפחתו ==

גרסה מ־11:12, 30 בנובמבר 2023

ר' אהרן מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומחביריו של אדמו"ר הזקן.

אביו

רבי אהרן נולד בשנת תצ"ו לאביו רבי יעקב שמש, חסיד של הבעש"ט, הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית.

האימרה בתורה אור[1] "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של הבעש"ט אל רבי יעקב שמש. הבעש"ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין[2].

אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו הבעש"ט בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו לבעש"ט ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד לעולם הזה לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר[3].

במעזריטש

ביאתו למעזריטש בפעם הראשונה היתה בעקבות כך שהמגיד ממעזריטש שלח את רבי זושא מאניפולי לקרבו[4].

כל אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש קיבל ממנו מדריגה אחת, שכן המגיד היה בבחינת כללות הציור קומה ביחס לתלמידיו, רבי אהרן קיבל את בחינת היראה[5].

את אופן היראה שלו מהשי"ת המשיל אדמו"ר הזקן לאדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת[6].

ובמחזורים מובא, שבאחת הפעמים כשהחל באמירת הקטע "המלך" נפל מתעלף. כששאלוהו לאחר מכן על הסיבה לכך, השיב שבשעת מעשה התבונן בדברי חז"ל[7] "אי מלכא אנא, עד השתא אמאי לא אתית לגבאי?!" (אם הנני מלך, מדוע לא באת אלי עד עכשיו)[8].

פעם בהיותו במזריטש, אמר ר' אהרן בלחש את שיר השירים, כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון[9].

רבי אהרן היה נוסע ברחבי המדינה לדרוש, והיה קפדן גדול ושורף את העולם בדרשותיו, ומפרט עוונות כל אחד ואחד, עד שבעיר אחת נעשו כמה גיטין אחרי שמיעת דרשותיו (ולפני פתיחת הדרשה היה אומר את שמו ושם אמו ושם עירו, שהיה ירא שמא יהרגוהו). כשסיפרו זאת למגיד ממעזריטש אמר לרבי אהרן בבואו אליו: "אני ואתה אינם שווים עקבו של איש יהודי[10].

עם אדמו"ר הזקן

כשבא אדמו"ר הזקן אל המגיד ממעזריטש ראה והבין את עבודת כל אחד מהתלמידים, מלבד עבודת רבי אהרן שבשעת התפילה היה יושב ונאנח, ולאחר מכן הבין שאנחותיו נובעות מכך שבכל שעה יש צירוף אחר מי"ב הצירופים, והוא עמד כל הזמן בבחינת רצוא ושוב[11].

פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים".

אדמו"ר הזקן כתב כי מעולם לא ביקר אצלו[12].

יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' יששכר דב מליובאוויטש ואדמו"ר הזקן ייסד את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.

בעקבות סכסוך נפרד הוואלפער מר' אהרן, תחילה היה למתנגד ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.

נפטר עוד בחיי המגיד ממעזריטש ביום ה' דחג הפסח, תקל"ב.

זמן קצר לאחר פטירתו התבטא אדמו"ר הזקן כי המגלה עמוקות והב"ח מקנאים בגן עדן שלו[13].

משפחתו

לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי אשר מסטאלין, חיה שרה, רבקה.

  • רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי שלמה מקרלין, היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כשהלשינו על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר [14].

יש אומרים שבילדותו גדל אצל אדמו"ר הזקן בעקבות פטירת אביו[15].

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ[16].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הקודם:
-
אדמו"רי קרלין
? - ?
הבא:
האדמו"ר רבי שלמה מקרלין

הערות שוליים

  1. תצוה פב, ב.
  2. ספר השיחות תש"א עמ' 152.
  3. ספר התולדות הבעש"ט ח"א עמ' 419 ואילך. אוצר סיפורי חב"ד ח"א עמ' 93. רשימות דברים עמ' 199.
  4. היכל הבעש"ט גליון יב עמ' קמ.
  5. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 287.
  6. בית רבי פכ"ה.
  7. גיטין נו, א
  8. מחזור לראש השנה ויום הכיפורים קודם תפילת המלך (ושם: ואנו מה נענה אחריו?...
  9. בית רבי פכ"ה. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 293.
  10. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 302.
  11. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 289.
  12. אגרות קודש אגרת נח אות כג.
  13. שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 41. באוצר סיפורי חב"ד חט"ז עמ' 9 מובאת גירסא שהמגיד ממעזריטש אמר זאת על בנו רבי אשר מסטולין
  14. ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל
  15. שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 41.
  16. אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו