טוביה בלוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב טוביה בלוי נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש אגודת ישראל בארץ הקודש.

בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב לאדמו"ר שליט"א וקירב עימו את אחיו הרב יוסף בלוי.

ממקימי ישיבת ערב של חב"ד בירושלים.

כיהן כיו"ר צעירי חב"ד בירושלים במשך שנים רבות.

בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד. בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

באותו זמן כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י".

בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק.

באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ללשון הקודש של ספר הזכרונות, אותו ערך.

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.

ספריו