טוביה בלוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב טוביה בלוי נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פועלי אגודת ישרראל בירושלים.

בצעירותו נתקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב לאדמו"ר שליט"א וקירב עימו את אחיו.

בתשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד. בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תפקיד בו שימש עד תש"נ בערך.

בתש"ל פגש בו הרב שמואל חפר יו"ר הועד למען שלימות העם, והרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

באותו זמן כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י, שבתש"מ יצא לאור תחת הכותרת כללי רש"י.

בסוכות תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות שנוהלו על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

בתמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם את מאמרי ה"דע מה שתשיב" הידועים שלו, נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק, ו"זכה" לקבל מהם מכות על כך.

באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התגרום ללשון הקודש של ספר הזכרונות, אותו ערך.

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.


ספריו