ניגון ויהי בימי אחשורוש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.

מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).

מקור הניגון

הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.

יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[1].

חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים חודש אדר[2], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד בהתוועדויות של הרבי בפורים.

ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מקור הדברים מר' שמואל קראוס
  2. בשנה מעוברת היו מתחילים בשבת מברכים של חודש אדר ראשון