הבדלים בין גרסאות בדף "צבי הירש צ'צקס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}{{בעבודה מתמשכת}}
+
{{בעבודה מתמשכת}}
 
[[קובץ:צ'צקס.jpg|ממוזער|החזן ר' '''צבי הירש צ'צקס''']]
 
[[קובץ:צ'צקס.jpg|ממוזער|החזן ר' '''צבי הירש צ'צקס''']]
ר' '''צבי הירש צ'צקס''' ([[י' תשרי]] [[תרצ"ט]] - [[י"א שבט]] [[תשפ"ד]]) היה חזן המוכר לכל חסידי חב"ד משירתו במהלך חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי יום טוב, והעידודים הרבים להם זכה מהרבי. ידוע במיוחד הוידאו בו הוא שר את "אחד מי יודע" ב[[רוסית]]{{הערה|ניגון "[[ניגון עך טי זיעמליאק]]"}}, כשהוא מוסיף את 14 ספרי רמב"ם, וזכה לגרום נחת רוח רב לרבי{{הערה|ראה פסקה [[צבי הירש צ'צקס#ניגון עך טי זיעמליאק]]}}
+
ר' '''צבי הירש צ'צקס''' ([[י' תשרי]] [[תרצ"ט]] - [[י"א שבט]] [[תשפ"ד]]) היה חזן מוכר, שהיה מופיע בפני הרבי במהלך מעמדי [[חלוקת כוס של ברכה]], וזכה לעידודים מהרבי.
 
 
נולד ב[[ברית המועצות]] ובשנים מאוחרות יותר הגיע לבית חיינו והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] ול[[רבי]].
 
  
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
נולד ב[[יום כיפור]] [[תרצ"ט]] בעיר [[קאזאן]] שב[[רוסיה]], למשפחה יהודית שהקפידה ב[[מסירות נפש]] על קיום ה[[מצוות]], חרף הדיכוי הכבד של השלטונות ה[[קומוניסטים]].
+
נולד ב[[יום כיפור]] [[תרצ"ט]] בעיר [[קאזאן]] שב[[רוסיה]], למשפחה יהודית שהקפידה על קיום ה[[מצוות]], חרף הדיכוי הכבד של השלטונות ה[[קומוניסטים]].
  
 
בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר ב[[מוסקבה]], שם נעשתה שמירת ה[[תורה]]-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.
 
בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר ב[[מוסקבה]], שם נעשתה שמירת ה[[תורה]]-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.
שורה 12: שורה 10:
 
באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות.
 
באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות.
  
===מופת היציאה מרוסיה===
+
קרוב של משפחת צ'צקס מ[[ארצות הברית]], שביקר אצלם, כאשר שב נכנס לבקשתם ל'יחידות' וביקש היתר יציאה עבור קרוביו, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.
קרוב של משפחת צ'צקס מ[[ארצות הברית]], ביקר אצלם ולבקשתם כאשר שב נכנס ל'יחידות' וסיפר לרבי על הבקשה, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה – כנגד כל הסיכויים – קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.
 
  
 
בקיץ [[תשל"א]], יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה ל[[ארץ הקודש]] והשתכנה ב[[נחלת הר חב"ד]], וכעבור חודשיים – לקראת [[ראש השנה]] – נסעו ל[[ארצות הברית]].
 
בקיץ [[תשל"א]], יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה ל[[ארץ הקודש]] והשתכנה ב[[נחלת הר חב"ד]], וכעבור חודשיים – לקראת [[ראש השנה]] – נסעו ל[[ארצות הברית]].
  
 
נפטר ב[[י"א שבט]] [[ה'תשפ"ד]].
 
נפטר ב[[י"א שבט]] [[ה'תשפ"ד]].
 +
==קשריו עם הרבי==
 +
צ'צקס הגיע לרבי לראשונה ב[[ראש השנה]] [[תשל"ב]]. לאחר ההתוועדות החל מעמד חלוקת כוס של ברכה, והוא הסתפק אם לעבור בחלוקה, לאחר שהגיע תורו בחלוקה מזג לו הרבי כוסית "לחיים", לאחר שהחל להתקדם, קרא לו שוב ונתן לו עוד לחיים ואמר "שלא יהיה לך שום ספק", ואז אמר לו "כעת תשיר", והוא התחיל לנגן את ה[[ניגון עך טי זיעמליאק]]. החל מאז הוא התחיל באופן קבוע לנגן בפני הרבי בחלוקת כוס שח ברכה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}, אך ביומנים המופיעים באתר [[מפתח]], אין איזכור לכך במוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]] ואדרבה מציינים כי ר' [[בערל זלצמן]] שר ב[[רוסית]]. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' [[משה חיים לוין]] מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן [[נייעט נייעט ניקאווא|ני ביוס יא ניקאוו]] ו[[ניגון עך טי זיעמליאק]]}}.
  
==ניגון עך טי זיעמליאק==
 
{{ערך מורחב|ניגון עך טי זיעמליאק}}
 
נהג לשיר ב[[כוס של ברכה]] אחד מי יודע ברוסית וזכה לעידודים נפלאים מהרבי.
 
 
ב[[ראש השנה]] [[תשל"ב]], ראה ר’ צבי-הירש לראשונה את הרבי ואף זכה ליחס מיוחד. באותה הזדמנות, גם החל לראשונה הסדר הקבוע לפיו הוא שר בפני הרבי וכך סיפר על הפעם הראשונה בה שר בפני הרבי:
 
“בשלב מסוים בהתוועדות, הורה הרבי שהבחורים יעברו והרבי יחלק לכל-אחד מהם ‘לחיים’. ‘מה עליי לעשות?’, הרהרתי, ‘לעבור, ולומר ‘לחיים’ לרבי, או שזה לא מיועד אליי?’
 
“עשר או חמש-עשרה דקות של התלבטות חלפו. קמתי ממקומי, והחלטתי לעמוד בתור, כאשר לכל אורך עמידתי שם עודני בספק האם אני נוהג כשורה.
 
“אני עומד בתור, עודני נתון בלבטיי, ומישהו נותן לי כוסית קטנה. והנה, אני עומד בפני הרבי. הרבי מוזג לכוסי, אומר לי ‘לחיים’, אחד המשמשים דחף אותי, והמשכתי ללכת. אני זוכר שבאותה שעה שקט שרר בהיכל הגדול. ואז, קרא לי הרבי שוב. אני חוזר, ועומד פנים בפנים מול הרבי. הרבי נתן לי עוד קצת ‘לחיים’, ואמר לי ברוסית: “שלא יהיה לך שום ספק”.
 
כמעט והתעלפתי…
 
“ואז –אמר לי הרבי: “כעת תשיר”, וניגנתי את ה[[ניגון עך טי זיעמליאק]].
 
הניגון לא היה מוכר לרוב החסידים, למעט מספר חסידים זקנים שהגיעו מרוסיה.
 
“הרבי חייך חיוך רחב. אני מניח שהייתה לו מכך הנאה רבה”{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}, אך ביומנים המופיעים באתר [[מפתח]], אין איזכור לכך במוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]] ואדרבה מציינים כי ר' [[בערל זלצמן]] שר ב[[רוסית]]. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' [[משה חיים לוין]] מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן [[נייעט נייעט ניקאווא|ני ביוס יא ניקאוו]] ו[[ניגון עך טי זיעמליאק]]}}.
 
 
==הרגישות של הרבי==
 
 
באחד מהפעמים בהם שר ב[[כוס של ברכה|מעמד כוס של ברכה]], היה ב-[[770]] יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/1049607/?old הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס] {{אינפו}}. יומן מהנעשה בבית חיינו ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ז]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 434  עמוד 83}}.
 
באחד מהפעמים בהם שר ב[[כוס של ברכה|מעמד כוס של ברכה]], היה ב-[[770]] יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/1049607/?old הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס] {{אינפו}}. יומן מהנעשה בבית חיינו ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ז]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 434  עמוד 83}}.
 
==ניגון ישוב חב"ד בירושלים==
 
  
 
בשלהי שנת [[תשמ"ז]] הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה ב[[ירושלי]]ם, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, הייתה [[ברית המועצות]] מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי [[יהודים]] שרצו לעלות ל[[ארץ הקודש]] נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה [[ישוב חב"ד ירושלים]]', ובין השאר [[ניגונים שנוגנו לפני הרבי|ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי]] במהלך [[חלוקת כוס של ברכה]] במוצאי [[חג השבועות]] של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס.{{הערה|'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ בונה ישוב חב"ד בירושלים]''', חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.
 
בשלהי שנת [[תשמ"ז]] הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה ב[[ירושלי]]ם, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, הייתה [[ברית המועצות]] מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי [[יהודים]] שרצו לעלות ל[[ארץ הקודש]] נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה [[ישוב חב"ד ירושלים]]', ובין השאר [[ניגונים שנוגנו לפני הרבי|ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי]] במהלך [[חלוקת כוס של ברכה]] במוצאי [[חג השבועות]] של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס.{{הערה|'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ בונה ישוב חב"ד בירושלים]''', חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.

גרסה מ־23:31, 21 בינואר 2024

יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
החזן ר' צבי הירש צ'צקס

ר' צבי הירש צ'צקס (י' תשרי תרצ"ט - י"א שבט תשפ"ד) היה חזן מוכר, שהיה מופיע בפני הרבי במהלך מעמדי חלוקת כוס של ברכה, וזכה לעידודים מהרבי.

תולדות חייו

נולד ביום כיפור תרצ"ט בעיר קאזאן שברוסיה, למשפחה יהודית שהקפידה על קיום המצוות, חרף הדיכוי הכבד של השלטונות הקומוניסטים.

בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר במוסקבה, שם נעשתה שמירת התורה-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.

באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות.

קרוב של משפחת צ'צקס מארצות הברית, שביקר אצלם, כאשר שב נכנס לבקשתם ל'יחידות' וביקש היתר יציאה עבור קרוביו, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.

בקיץ תשל"א, יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה לארץ הקודש והשתכנה בנחלת הר חב"ד, וכעבור חודשיים – לקראת ראש השנה – נסעו לארצות הברית.

נפטר בי"א שבט ה'תשפ"ד.

קשריו עם הרבי

צ'צקס הגיע לרבי לראשונה בראש השנה תשל"ב. לאחר ההתוועדות החל מעמד חלוקת כוס של ברכה, והוא הסתפק אם לעבור בחלוקה, לאחר שהגיע תורו בחלוקה מזג לו הרבי כוסית "לחיים", לאחר שהחל להתקדם, קרא לו שוב ונתן לו עוד לחיים ואמר "שלא יהיה לך שום ספק", ואז אמר לו "כעת תשיר", והוא התחיל לנגן את הניגון עך טי זיעמליאק. החל מאז הוא התחיל באופן קבוע לנגן בפני הרבי בחלוקת כוס שח ברכה[1].

באחד מהפעמים בהם שר במעמד כוס של ברכה, היה ב-770 יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה[2].

בשלהי שנת תשמ"ז הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה בירושלים, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, הייתה ברית המועצות מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי יהודים שרצו לעלות לארץ הקודש נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה ישוב חב"ד ירושלים', ובין השאר ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי במהלך חלוקת כוס של ברכה במוצאי חג השבועות של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס.[3].

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקסאינפו.jpg, אך ביומנים המופיעים באתר מפתח, אין איזכור לכך במוצאי ראש השנה תשל"ב ואדרבה מציינים כי ר' בערל זלצמן שר ברוסית. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' משה חיים לוין מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן ני ביוס יא ניקאוו וניגון עך טי זיעמליאק
  2. הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס אינפו.jpg. יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, שבועון בית משיח גיליון 434 עמוד 83
  3. בונה ישוב חב"ד בירושלים, חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" קובץ וידאו