הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף בן ציון רייצס"
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]] | [[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]] | ||
| − | הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' | + | הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' (תרפ"ח-תש"פ) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/946606f49d3ccd7a5bf155d937f27d8a.jpg צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}. | בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/946606f49d3ccd7a5bf155d937f27d8a.jpg צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}. | ||
| − | למרות צניעותו, דמותו מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך | + | למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]]. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־06:15, 10 במאי 2020
הרב יוסף בן ציון רייצס (תרפ"ח-תש"פ) היה חסיד חב"ד מקראון הייטס בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של קופת רבינו.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בתרפ"ח בעיירה פוחביץ לאביו הרב שמואל יצחק רייצס ואמו אלטע יהודית.
בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת תש"ו יצא את גבולות רוסיה במסגרת הבריחה הגדולה באמצעות דרכון פולני מזוייף.
עם הגעתו לקראון הייטס נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת המרכז שליחות להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.
כאשר נוסד תלמוד תורה אהלי תורה היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.
במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.
בשנת תשל"ו כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון אלגעמיינער זשורנאל מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים[1].
למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ההתוועדות של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש יחי.
משפחתו
- אחיו, הרב אלחנן יהודה לייב רייצס
- בנו, הרב שלום דובר רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי
קישורים חיצוניים
- ירון צבי, דא"ח על גלגלים, בתוך שבועון בית משיח
