הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר זאיאנץ"
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 11: | שורה 11: | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
− | באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרבי [[חודקוב]] קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל התקלטים ל[[מרכז לעניני חינוך]]. | + | [[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי חלק חדש מהלקוטי שיחות שזכה לתרום את הוצאותו לאור]] |
+ | באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרבי [[חודקוב]] קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל התקלטים ל[[מרכז לעניני חינוך]]{{הבהרה|מה נעשה בסוף?}}. | ||
פעם ביחידות שאל אותו הרבי מה תוכנתו לחיים, אמר לרבי שבדעתו לגור בארצות הברית, הרבי אמר לו "אתה צריך לחזור לברזיל והמקום שלך הוא ברזיל". | פעם ביחידות שאל אותו הרבי מה תוכנתו לחיים, אמר לרבי שבדעתו לגור בארצות הברית, הרבי אמר לו "אתה צריך לחזור לברזיל והמקום שלך הוא ברזיל". | ||
היה מראשי התורמים להדפסת ה[[ליקוטי שיחות]]. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי, מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן לועד להפצת שיחות והיה מכניס אותו להרבי, והרבי היה מברך אותו על כך, ופעם הרבי ביקש ממנו להוסיף, הרבי ביקש ממנו שימשיך בזה, לאחר תשנ"ד חדל לתרום ל[[ועד להפצת שיחות]] מאחר שעל ספריהם כתוב התואר מלך המשיח על הרבי. | היה מראשי התורמים להדפסת ה[[ליקוטי שיחות]]. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי, מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן לועד להפצת שיחות והיה מכניס אותו להרבי, והרבי היה מברך אותו על כך, ופעם הרבי ביקש ממנו להוסיף, הרבי ביקש ממנו שימשיך בזה, לאחר תשנ"ד חדל לתרום ל[[ועד להפצת שיחות]] מאחר שעל ספריהם כתוב התואר מלך המשיח על הרבי. | ||
− | |||
− | בשנת [[תשע"ח]] סיים לכתוב אוטוביוגרפיה (בעריכת ר' [[אהרן דב הלפרין]]), והוציאה לאור בשם | + | ==ספרו חיים של ברכה== |
+ | [[קובץ:05חים של ברכה.png|ממוזער|שמאל|250px|כריכת הספר חיים של ברכה]] | ||
+ | בשנת [[תשע"ח]] סיים לכתוב {{מונחון|אוטוביוגרפיה|זכרונות}} (בעריכת ר' [[אהרן דב הלפרין]]), והוציאה לאור בשם חיים של ברכה. בין הדברים נסקרו בהרחבה שנותיו הראשונות בברזיל, היחידיות אצל הרבי הריי"צ והרבי, עסקיו עם אדמו"רים שונים כולל עם חצר [[סטמאר]], ובו פרק מיוחד העוסק בחלקו בתמיכה בהדפסת הלקוטי שיחות, והיחס המיוחד שזכה מהרבי בעקבות כך. | ||
==תורמותיו למוסדות תורה וחסידות== | ==תורמותיו למוסדות תורה וחסידות== | ||
ר' מאיר ידוע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תורמתיו: | ר' מאיר ידוע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תורמתיו: | ||
− | *בנין לישבת 'לפלגות ראובן' בירושלים | + | * בנין לישבת 'לפלגות ראובן' בירושלים, המשתייכת לחוגי '[[העדה החרדית]]' וחסידי [[סאטמאר]]. |
− | *תורם קבוע לישיבת לוצרן בשוויץ, המשתייכת לזרם הלטאי. | + | * תורם קבוע לישיבת לוצרן בשוויץ, המשתייכת לזרם הלטאי. |
− | *מקוה חב"ד ברמת שלמה ירושלים | + | * [[מקוה]] שב[[רמת שלמה#בית הכנסת בצורת 770|בית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה]] ירושלים. |
− | *תורם קבוע [[היכל מנחם]] בבארא פארק. | + | * תורם קבוע [[היכל מנחם]] בבארא פארק. |
− | *תורם קבוע ל[[אור החסידות]] | + | * תורם קבוע ל[[אור החסידות]]. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שורה 40: | שורה 34: | ||
*בנו יוסף משה וזוגתו מרת אילה הינדא שפרינצא | *בנו יוסף משה וזוגתו מרת אילה הינדא שפרינצא | ||
*בתו רעכעל ובעלה ר' אלימלך שרגא | *בתו רעכעל ובעלה ר' אלימלך שרגא | ||
− |
גרסה מ־16:07, 12 ביולי 2018
הרב מאיר זאינץ (נכתב גם זאיאנץ) נולד בפולין בעת שאביו הרב שמחה יצחק זאינץ וזוגתו מרת חוה נעכא, ששהה אז בברזיל.
תולדות חיים
התחתן בשנת תשי"ד עם מרת זיסל בת ר' שלמה בראוווער.
זכה להיות פעמים רבות ביחידות אצל הרבי הריי"צ והרבי.
היה בקשר עם אדמו"רים שונים, האדמו"ר רבי יהודה מסטוצ'ין, האדמו"ר מסקווער, האדמו"ר מקלויזנבורג, האדמו"ר מסאטאר, ועוד.
ר' מאיר הינו ממקימי מיסידי ומנהלי הכלכלים של בית הספר לבנות בית יעקב, בס. פאלו, ברזיל, וקיבל על זה עצות והדרכות מהרבי, בית הספר הוא לכלל הבנות החרדיות בעיר, וקיבל תמיכה אף מהאדמו"ר מסאטמר הרב יואל טייטלבוים.
אצל הרבי
באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרבי חודקוב קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל התקלטים למרכז לעניני חינוך[דרושה הבהרה].
פעם ביחידות שאל אותו הרבי מה תוכנתו לחיים, אמר לרבי שבדעתו לגור בארצות הברית, הרבי אמר לו "אתה צריך לחזור לברזיל והמקום שלך הוא ברזיל".
היה מראשי התורמים להדפסת הליקוטי שיחות. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי, מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן לועד להפצת שיחות והיה מכניס אותו להרבי, והרבי היה מברך אותו על כך, ופעם הרבי ביקש ממנו להוסיף, הרבי ביקש ממנו שימשיך בזה, לאחר תשנ"ד חדל לתרום לועד להפצת שיחות מאחר שעל ספריהם כתוב התואר מלך המשיח על הרבי.
ספרו חיים של ברכה
בשנת תשע"ח סיים לכתוב אוטוביוגרפיה (בעריכת ר' אהרן דב הלפרין), והוציאה לאור בשם חיים של ברכה. בין הדברים נסקרו בהרחבה שנותיו הראשונות בברזיל, היחידיות אצל הרבי הריי"צ והרבי, עסקיו עם אדמו"רים שונים כולל עם חצר סטמאר, ובו פרק מיוחד העוסק בחלקו בתמיכה בהדפסת הלקוטי שיחות, והיחס המיוחד שזכה מהרבי בעקבות כך.
תורמותיו למוסדות תורה וחסידות
ר' מאיר ידוע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תורמתיו:
- בנין לישבת 'לפלגות ראובן' בירושלים, המשתייכת לחוגי 'העדה החרדית' וחסידי סאטמאר.
- תורם קבוע לישיבת לוצרן בשוויץ, המשתייכת לזרם הלטאי.
- מקוה שבבית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה ירושלים.
- תורם קבוע היכל מנחם בבארא פארק.
- תורם קבוע לאור החסידות.
משפחתו
- בנו ישראל אפרים מנשה וזוגתו מרת שרה
- בנו יוסף משה וזוגתו מרת אילה הינדא שפרינצא
- בתו רעכעל ובעלה ר' אלימלך שרגא