הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה שמיר"
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==כחסיד גור== | ==כחסיד גור== | ||
| − | כחסיד גור כותב שלמה שמיר טורים חסידיים רבים, ומפרסם אותם בתוך העיתונות הכללית | + | כחסיד גור כותב שלמה שמיר טורים חסידיים רבים, ומפרסם אותם בתוך העיתונות הכללית. |
| − | |||
כאשר חגגו מאה שנה לתל אביב, כתב מאמר מבקר קשות את ההנהגה התל אביב שמחקה את עבר העשיר של החסידות בתל אביב: | כאשר חגגו מאה שנה לתל אביב, כתב מאמר מבקר קשות את ההנהגה התל אביב שמחקה את עבר העשיר של החסידות בתל אביב: | ||
| שורה 42: | שורה 41: | ||
==קשורים חיצוניים== | ==קשורים חיצוניים== | ||
| − | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4032887 איום חמור]''' שלמה שמיר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} | + | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4032887 איום חמור]''' שלמה שמיר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} |
| + | |||
{{קצרמר|אישים}} | {{קצרמר|אישים}} | ||
| + | [[קטגוריה:אנשי תקשורת]] | ||
גרסה מ־18:24, 9 ביולי 2018
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
שלמה שמיר הינו כתב עיתון באידיש ובעברית המתגורר בניו יורק.
מוצאו של ר' שלמה הוא ממשפחה חסידי גור, וזקנו היה משב"ק אצל האדמו"ר אמרי אמת מגור.
אביו ר' יעקב מרדכי שוירץ, הקים את הבית מדרש הראשון של גור בתל אביב.
במשך השנים כתב טור קבוע בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל, וכיהן ככתב בעיתונים ידיעות אחרונות, מעריב והארץ.
שמיר מגדיר עצמו בעל דעות שמאל במפה הפולטית בארץ ישראל. וטוען שבין החסידים לבין אנשים השמאל יש הרבה מהשותף,
כחסיד גור
כחסיד גור כותב שלמה שמיר טורים חסידיים רבים, ומפרסם אותם בתוך העיתונות הכללית.
כאשר חגגו מאה שנה לתל אביב, כתב מאמר מבקר קשות את ההנהגה התל אביב שמחקה את עבר העשיר של החסידות בתל אביב:
"בכל האירועים והטקסים שהתקיימו לציון מאה שנים לתל אביב לא בא כלל לידי ביטוי, לא מרומז ולא עקיף, פרק ייחודי ומרתק בתולדות העיר העברית הראשונה.
מחוסר ידיעה או משיקולים בלתי ברורים, מארגני חגיגות ה-100 להיווסדה של תל אביב התעלמו כליל מההיסטוריה של העיר כמרכז של חסידות ומעברה כמקום מגורים ופעילות מועדף על אדמו"רים וחסידים בהיקף ואיכות שיכלו להתחרות עם הנוכחות החסידית בערים ועיירות בפולין וגליציה בתקופה שלפני השואה.
במשך כארבעים שנה, מראשית שנות ה-30 ועד לתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, התגוררו בתל אביב למעלה מ-20 אדמו"רים. חלקם היו מנהיגים חסידיים מפורסמים שהמשיכו שושלות חסידיות נודעות במזרח אירופה, היגרו לארץ ישראל ובחרו להשתקע דווקא בתל אביב - ולא בירושלים - כמקום המתאים לשקם את חצרותיהם החסידיות ולהבטיח את עתידן.
לאחדים מהאדמו"רים התל אביביים האלה נתלוו בזמנו מוניטין של צדיקים "פועלי ישועות". הם היו נערצים על חסידיהם ושימשו מוקד משיכה גם ללא דתיים, שבאו בשעות מצוקה לדירותיהם שהיו מפוזרות ברחבי תל אביב, המתינו לשעת קבלת קהל וביקשו ברכה ועצה מ"הרבי הקדוש".
קשריו עם הרבי
זכה להיות ארבע פעמים ביחידות אצל הרבי. ושמע מהרבי דברים מיוחד.
"אמרתי לרבי שלא נעים לי להטריח אותו ואכתוב לו מכתב, אז הוא צעק אלי, ניין, ניין, קום אריין.. לא , לא כנס אלי...
אני לא יכול להזכיר את שמו כי הדמעות חונקות את גרוני..
באחד היחידות אמר לו הרבי שכל יהודי שגר בארץ ישראל, אף שמחשיב עצמו לכופר ביותר, הרי מאמין גדול אחרת לא היה גר בארץ.
בתשמ"ב הרבי דיבר שצריך להוסיף בתורה ומצוות בעקבות שהעולם מזדעזע, וכן הרבי הורה שיעשו תענית שעות בעקבות המצב, שמיר כתב באלגמיינער ג'ורנאל שלפי המידע שבידו אין הדברים כן, הרבי הרבי הגיב על טורו בחריפות במהלך שיחה שנשא בהתוועדות שנערכה בזאל הגדול ב770, ואף כתב לו מכתב על כך.
שמיר התראיין לדיסק השני הוציאה בסדרת 'אמונה וביטחון', שיצא לאור על ידי חברת המדיה JEM.
