הבדלים בין גרסאות בדף "רכבת"
(יש לערוך בקיצור ובעברית ישראלית) |
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
===קופת צדקה=== | ===קופת צדקה=== | ||
| − | הרבי הורה לרב [[שלמה מידנצ'יק]] לשים קופת צדקה ברכבת{{הערה|'הקטר של חב"ד' עמוד 186.}}. | + | [[הרבי]] הורה לרב [[שלמה מידנצ'יק]] לשים קופת צדקה ברכבת{{הערה|'הקטר של חב"ד' עמוד 186.}}. |
==רבותינו נשיאינו ברכבת== | ==רבותינו נשיאינו ברכבת== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===רבי לוי יצחק=== | ===רבי לוי יצחק=== | ||
בעת גלותו של רבי לוי יצחק ב[[תרצ"ט]], נסע ברכבת אסירים מקייב לקזחסטן. הנסיעה נמשכה כחודש ימים. | בעת גלותו של רבי לוי יצחק ב[[תרצ"ט]], נסע ברכבת אסירים מקייב לקזחסטן. הנסיעה נמשכה כחודש ימים. | ||
| + | |||
| + | ==רכבת בליובאוויטש== | ||
| + | בימיו של [[הצמח צדק]] כאשר התחילו לבנות את הרכבות הראשונות ברוסיה, פקד הקיסר הרוסי ניקולאי שאחד מקוי הרכבת הראשיים יעבור בעיירה [[ליובאוויטש]]. ואכן נעשה מכרז מי יהא אחראי למסילת הברזל באזור, ובגורל יצא קבלן [[יהודי]] שומר [[תורה]] ו[[מצוות]] שאף היה מקורב ל[[צמח צדק]]. | ||
| + | |||
| + | כאשר סיפר אותו קבלן לרבי על המכרז בו זכה, ביקש ממנו הרבי שלא יהא אחראי על מסילת הברזל ליד [[ליובאוויטש]]. הרבי הציע לו לומר לאנשי הממשלה שהוא מוותר על בניית המסילה באזור זה ושיעבירו את העבודה לקבלן אחר. אותו קבלן אכן עשה כעצת הרבי, ובזכות זה זכה במכרזים נוספים מהממשלה, בהם הרויח כסף רב ונהיה לעשיר מפלג. | ||
| + | |||
| + | את בניית המסילה שליד [[ליובאוויטש]] מסרו השלטונות לקבלן אחר, [[גוי]]. כאשר החלו להניח את המסילה, היא שקעה עמוק בתוך האדמה. נסו להניח יסודות חזקים יותר, אבל דבר לא עזר, בכל אזור [[ליובאוויטש]] שקעה המסילה. | ||
| + | |||
| + | אחרי נסיונות רבים והשקעת כסף רב, הודיע הקבלן לממשלה שהוא לא מסוגל לבנות את המסילה. [ואכן עד היום אין מסילת רכבת ליד [[ליובאוויטש]], והתחנה הקרובה ביותר נמצאת כ[[15]] ק"מ מ[[ליובאוויטש]], ב[[רודניא]]. | ||
| + | |||
| + | כי בד' אמותיו של הרבי הוא בעל הבית היחידי.{{הערה|'[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]' כרך חמישי עמוד 90.}}. | ||
| + | |||
| + | [אמנם בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ב[[רודניא]] היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי ליובאוויטש.] | ||
==תחנת הרכבת בכפר חב"ד== | ==תחנת הרכבת בכפר חב"ד== | ||
גרסה מ־10:05, 15 בספטמבר 2017
רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.
תוכן עניינים
רכבת בהלכה ובהוראות הרבי
ה'סאברווי' בשבת
קופת צדקה
הרבי הורה לרב שלמה מידנצ'יק לשים קופת צדקה ברכבת[1].
רבותינו נשיאינו ברכבת
אדמו"ר הריי"ץ
ביום ראשון ג' בתמוז תרפ"ז נלקח הרבי הריי"ץ מבית הכלא 'שפאלערקע' לתחנת הרכבת 'מוסקבה' בדרכו לגלות קסטרמה. בעומדו על גבי מדריגות הרכבת עצר, הסתובב, ואמר שיחה שכל כולה רוויה במסירות נפש "יהי ה' אלוקינו עמנו...".
הרבי ישב במחלקה שניה, הנסיעה ארכת כ24 שעות והסתימה בתחנת הרכבת בקסטרמה.
לאחר שחרורו של הרבי הרייץ, נסע הרבי פעמים רבו ברכבת. בין השאר, נסע הרבי בעת ביקורו בארה"ק, ברכבת ממצרים ללוד, ושוב בחזור מתל אביב ללוד.
אדמו"ר שליט"א
רבי לוי יצחק
בעת גלותו של רבי לוי יצחק בתרצ"ט, נסע ברכבת אסירים מקייב לקזחסטן. הנסיעה נמשכה כחודש ימים.
רכבת בליובאוויטש
בימיו של הצמח צדק כאשר התחילו לבנות את הרכבות הראשונות ברוסיה, פקד הקיסר הרוסי ניקולאי שאחד מקוי הרכבת הראשיים יעבור בעיירה ליובאוויטש. ואכן נעשה מכרז מי יהא אחראי למסילת הברזל באזור, ובגורל יצא קבלן יהודי שומר תורה ומצוות שאף היה מקורב לצמח צדק.
כאשר סיפר אותו קבלן לרבי על המכרז בו זכה, ביקש ממנו הרבי שלא יהא אחראי על מסילת הברזל ליד ליובאוויטש. הרבי הציע לו לומר לאנשי הממשלה שהוא מוותר על בניית המסילה באזור זה ושיעבירו את העבודה לקבלן אחר. אותו קבלן אכן עשה כעצת הרבי, ובזכות זה זכה במכרזים נוספים מהממשלה, בהם הרויח כסף רב ונהיה לעשיר מפלג.
את בניית המסילה שליד ליובאוויטש מסרו השלטונות לקבלן אחר, גוי. כאשר החלו להניח את המסילה, היא שקעה עמוק בתוך האדמה. נסו להניח יסודות חזקים יותר, אבל דבר לא עזר, בכל אזור ליובאוויטש שקעה המסילה.
אחרי נסיונות רבים והשקעת כסף רב, הודיע הקבלן לממשלה שהוא לא מסוגל לבנות את המסילה. [ואכן עד היום אין מסילת רכבת ליד ליובאוויטש, והתחנה הקרובה ביותר נמצאת כ15 ק"מ מליובאוויטש, ברודניא.
כי בד' אמותיו של הרבי הוא בעל הבית היחידי.[2].
[אמנם בספר רשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר[3] שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ברודניא היו תושבי ליובאוויטש מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת בקראסנאיע וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי ליובאוויטש.]
תחנת הרכבת בכפר חב"ד
| ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד |
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום (לימים כפר חב"ד), בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.
הערות שוליים
- ↑ 'הקטר של חב"ד' עמוד 186.
- ↑ 'רבותינו נשיאינו' כרך חמישי עמוד 90.
- ↑ מהדורה מחודשת, עמוד 387.
