הבדלים בין גרסאות בדף "פרק איזהו מקומן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | ||
+ | ==מנהגים== | ||
+ | מנהג חב"ד להתחיל להניח את ה[[תפילין]] ב[[איזהו מקומון]]{{מקור}} ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר ב[[הריני מקבל]]. | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־20:47, 30 ביוני 2020
איזהו מקומן הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה[1].
סיבת אמירתו
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד[2]. מקרא - פר' התמיד, משנה - פר' "איזהו מקומן", תלמוד[3] - ברייתא דרבי ישמעאל.
מנהגים
מנהג חב"ד להתחיל להניח את התפילין באיזהו מקומון[דרוש מקור] ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר בהריני מקבל.