לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר שור"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה:משפחת שור באמצעות HotCat)
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]]-[[חנוכה]] [[תשנ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]].
+
הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה בכסלו]] [[תשל"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יחיאל מיכל בשנת [[תרנ"ו]], ב[[עיירה]] החסידית [[פודוברנקה]].
+
נולד לאביו הרב יחיאל מיכל (ירוחם) בשנת [[תרנ"ו]], ב[[עיירה]] החסידית פודוברנקה.
  
היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
+
היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד [[ליובאוויטש]], פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
  
לאחר נישואיו התגורר ב[[קברוב]], והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.
+
לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת [[תש"ה]], והוגלה למשך עשר שנים.
  
בשנת [[תשי"ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר ל[[קברוב ואחר כמה שנים עבר למוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' [[געציל וילנסקי]].
+
בשנת [[תשי"ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר ל[[מוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' [[געצל וילנסקי]].
  
נפטר ביום א' של [[חנוכה]] [[תשל"ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]].
+
נפטר ב[[כ"ה כסלו|יום א']] של [[חנוכה]] [[תשל"ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
שורה 22: שורה 22:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
 
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
 +
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
 +
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
 +
[[קטגוריה:משפחת שור]]

גרסה אחרונה מ־13:24, 19 באוקטובר 2023

הרב מאיר שור (תרנ"ו - כ"ה בכסלו תשל"ב) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומאנשי המחתרת החסידית במוסקבה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו הרב יחיאל מיכל (ירוחם) בשנת תרנ"ו, בעיירה החסידית פודוברנקה.

היה תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש, במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח ברוך שלום כהן ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.

לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי הק.ג.ב. בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.

בשנת תשי"ג קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר למוסקבה והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן התוועדויות, ומעתיק כתבי חסידות ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' געצל וילנסקי.

נפטר ביום א' של חנוכה תשל"ב, ונטמן במלחובקה.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד