הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון והכהנים"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: הוספת קטגוריה) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ב[[ניגון]] זה היו מנגנים ב[[ליובאוויטש]] את תפילת '''והכהנים''' שבתפילת העבודה ב[[ | + | ב[[ניגון]] זה היו מנגנים ב[[ליובאוויטש]] את תפילת '''והכהנים''' שבתפילת [[סדר עבודה]] ב[[יום הכיפורים]]. |
| + | |||
| + | מילות הניגון: | ||
| + | |||
| + | :{{ציטוטון|וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵׁם הַנִכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפוֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם}}. | ||
| + | |||
| + | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
| + | [[סדר עבודה|סדר העבודה]] נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. | ||
| + | |||
| + | אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם ר' [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת". | ||
| + | |||
| + | באומרו "כורעים" ב"והכהנים" הייתה לו "תנועה" שהיה מקובל שאותה נגנו ב[[בית המקדש]]. כשר' איסר ניגן את התנועה לא נשארה עין יבשה בכל בית הכנסת. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}. | ||
| + | |||
| + | גם [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 25}}. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}. | ||
| + | |||
| + | [[הרבי מלך המשיח]] היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו. | ||
ניגון זה הוא ניגון צ"ט ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון צ"ט ב[[ספר הניגונים]]. | ||
| − | [[ | + | ==והחסידים והעובדים== |
| + | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שר' [[יחיאל החזן]], שהיה שליח הציבור בימים הנוראים בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], היה נוהג להסתובב בחג הסוכות ולנגן בסוכות של החסידים במנגינה של 'והכהנים' מילים מיוחדות על אמירת ה[[לחיים]]{{הערה|ספר השיחות בלשון הקודש, תש"ב-תש"ג, תש"ג עמוד יא.}}: | ||
| − | + | {{ציטוטון|'''והחסידים והעובדים העומדים בעזרה{{ש}}כשהיו שומעים ברכת 'לחיים' יוצא מפי רבנו{{ש}}היו מברכים ברוך... שהכל נהיה בדברו{{ש}}ושמחים בשמחת יום טוב'''}}. | |
| − | + | [[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]] | |
| − | * [http:// | + | ==קישורים חיצוניים== |
| + | *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-06-Nusach-V-HaKohanim-V-Kach-Hoyah-Moneh-Ke-Ohel-Hanimtach-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] | ||
| + | *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQN2k5QlNveDY3eGM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] | ||
| + | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=517 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | ||
| + | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1740 לשמיעת הניגון מפי החזן פליישמן] | ||
| + | *[https://chabad.info/musicnews/617602/ לשמיעת הניגון מפי ר' ישעיהו גופין בעיבודו והפקתו של ר' אבי פיאמנטה] {{אינפו}} | ||
| − | + | {{ניגוני חב"ד}} | |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] | ||
| + | [[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:41, 16 ביולי 2023
בניגון זה היו מנגנים בליובאוויטש את תפילת והכהנים שבתפילת סדר עבודה ביום הכיפורים.
מילות הניגון:
- "וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵׁם הַנִכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפוֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם".
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]
סדר העבודה נאמר בליובאוויטש בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת[1].
אצל אדמו"ר המהר"ש היה חזן בשם ר' איסר. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
באומרו "כורעים" ב"והכהנים" הייתה לו "תנועה" שהיה מקובל שאותה נגנו בבית המקדש. כשר' איסר ניגן את התנועה לא נשארה עין יבשה בכל בית הכנסת.
אדמו"ר המהר"ש נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון[2].
גם אדמו"ר הרש"ב היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"[3]. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה[4].
הרבי מלך המשיח היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו.
ניגון זה הוא ניגון צ"ט בספר הניגונים.
והחסידים והעובדים[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ מספר שר' יחיאל החזן, שהיה שליח הציבור בימים הנוראים בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, היה נוהג להסתובב בחג הסוכות ולנגן בסוכות של החסידים במנגינה של 'והכהנים' מילים מיוחדות על אמירת הלחיים[5]:
"והחסידים והעובדים העומדים בעזרה
כשהיו שומעים ברכת 'לחיים' יוצא מפי רבנו
היו מברכים ברוך... שהכל נהיה בדברו
ושמחים בשמחת יום טוב".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- לשמיעת הניגון מפי החזן פליישמן
- לשמיעת הניגון מפי ר' ישעיהו גופין בעיבודו והפקתו של ר' אבי פיאמנטה
