הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק טוביה וייס"
חיים מבני ברק (שיחה | תרומות) |
|||
| (42 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:הרב יצחק טוביה ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]] | ||
[[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]] | [[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]] | ||
| − | + | הרב '''יצחק טוביה וויס''' ([[ט"ו אלול]] [[ה'תרפ"ו]] - [[ב' מנחם אב]] [[תשפ"ב]]) היה גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת "חכמת התורה". | |
| − | == תולדות | + | ==תולדות חיים== |
| − | + | נולד בפזינוק שעל יד העיר ברטיסלאבה (פרשבורג), בירת סלובקיה לאביו רבי שלמה וייס. בשנת תרצ"ט ניצל בקינדר-טרנספורט{{הערה|משלוחי הילדים, רכבות מיוחדות שנסעו לעיר לונדון כשעליהם ילדים יהודיין שברחו מאימת הנאצים}} והיגר ללונדון לבדו, כאשר בני משפחתו נותרים בסלובקיה. בלונדון למד בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר. לאחר נישואיו למד בכולל הרבנים בגייטסהד, ובהמשך אף התמנה לראש הכולל. | |
| + | זמן מה לאחר מכן שב להתגורר בלונדון, לימד באחת מן הישיבות בעיר ומונה לרב בית הכנסת "עץ חיים" בעיר. | ||
| − | + | בשנת [[ה'תשכ"ז]] עבר ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך דיין בית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי [[חסידות גור|גור]] בעיר. | |
| − | החל לכהן כ[[ | + | החל לכהן כ[[גאב"ד]] ה[[עדה החרדית]] ב[[י"ד בתמוז]] ה'[[תשס"ג]] לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי ישראל משה דושינסקיא. בית מדרשו היה בתחילה בבית הכנסת "גאלנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן הושכר עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת נשיאתו והוא מוסר בו שיעור מדי שבוע. |
| − | הרב וייס | + | בשנת ה'תשע"ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לבני ירושלים בשם "פאר התורה", והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, הוחלפה הנהלת הישיבה, והיא החלה להיקרא "חכמת התורה". הרב וייס נשאר בה בתפקיד ראש ישיבה. |
| + | |||
| + | הרב וייס [[נישואין|נשא]] את אלמנתו של הרב [[אוריאל צימר]] בזיווג שני. | ||
| + | |||
| + | נפטר בליל [[שבת קודש]], [[ב' מנחם אב]] [[תשפ"ב]]. | ||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
| − | + | הרב וייס ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]]. | |
| − | בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני | + | בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, בחלוקת הדולרים לשליחות מצווה - יום לפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים רבים על ממלכתו". |
| + | כמו כן זכה לקבל מכתבים מהרבי. | ||
| − | + | בתקופת שהותו ב[[לונדון]], הייתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, סיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה הייתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], ר' [[יוסף גולדברג]], ר' [[בנציון שמטוב]] ועוד. | |
בשנת [[תש"ע]] ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[אהרן שפירא]] גאב"ד פרדס כץ ב[[בני ברק]], הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]]. | בשנת [[תש"ע]] ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[אהרן שפירא]] גאב"ד פרדס כץ ב[[בני ברק]], הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]]. | ||
| + | כמו כן בעודו גר באנטווערפן עמד בקשרים טובים עם שלוחי הרבי באנטווערפן. | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''התוועדות עם הגאב"ד''', גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1593. | ||
| + | *'''ציון במר תבכה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1970, עמוד 26 | ||
| + | *קונטרס "זכרונות ועובדות" לדמותו (מנחם אב תשפ"ב, מאת, הרב טוביה הלוי פלק בן לתלמידו הרב יצחק זקל הלוי פלק). | ||
| − | == קישורים | + | ==לקריאה נוספת== |
| − | + | *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 155-157. | |
| − | [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51538 הגאב"ד עם הרב יואל כהן מספר על ביקורו אצל הרבי] | + | == קישורים חיצוניים == |
| − | [[קטגוריה: | + | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51538 הגאב"ד עם הרב יואל כהן מספר על ביקורו אצל הרבי] {{COL}} |
| − | [[קטגוריה: | + | *[http://chabad.info/news/כי-מישיבה-קטנה-בצפת-תצא-תורה/ תלמידי ישיבה קטנה חב"ד בצפת אצל הגאב"ד] {{אינפו}} |
| + | *{{קישור שטורעם|92428|news|זכרונות גאב"ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב"ד ● מיוחד|כתב שטורעם|כ"ט בחשוון תשע"ז}} {{קישור שבור|ד' אב תשפ"ב}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/139967 הקשר המפתיע של הגאב"ד זצ"ל עם הרבי שנחשף לפני 7 שנים] {{col}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/139957 כשגאב"ד העדה החרדית זצ"ל ארח במעונו את רבה של רוסיה] {{col}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:וייס, יצחק טוביה}} | ||
| + | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
| + | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בבלגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת וייס]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:22, 2 באפריל 2024
הרב יצחק טוביה וויס (ט"ו אלול ה'תרפ"ו - ב' מנחם אב תשפ"ב) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת "חכמת התורה".
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בפזינוק שעל יד העיר ברטיסלאבה (פרשבורג), בירת סלובקיה לאביו רבי שלמה וייס. בשנת תרצ"ט ניצל בקינדר-טרנספורט[1] והיגר ללונדון לבדו, כאשר בני משפחתו נותרים בסלובקיה. בלונדון למד בישיבת תורת אמת של הרב משה שניידר. לאחר נישואיו למד בכולל הרבנים בגייטסהד, ובהמשך אף התמנה לראש הכולל. זמן מה לאחר מכן שב להתגורר בלונדון, לימד באחת מן הישיבות בעיר ומונה לרב בית הכנסת "עץ חיים" בעיר.
בשנת ה'תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שבה גר כשלושים ושבע שנים. היה ר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק, ובהמשך דיין בית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר.
החל לכהן כגאב"ד העדה החרדית בי"ד בתמוז ה'תשס"ג לאחר פטירת קודמו בתפקיד, רבי ישראל משה דושינסקיא. בית מדרשו היה בתחילה בבית הכנסת "גאלנטא" בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן הושכר עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה. עם בואו לירושלים נפתח כולל אברכים העומד תחת נשיאתו והוא מוסר בו שיעור מדי שבוע.
בשנת ה'תשע"ב פתחו עסקני תפארת ירושלים ישיבה לבני ירושלים בשם "פאר התורה", והעמידו בראשה את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, הוחלפה הנהלת הישיבה, והיא החלה להיקרא "חכמת התורה". הרב וייס נשאר בה בתפקיד ראש ישיבה.
הרב וייס נשא את אלמנתו של הרב אוריאל צימר בזיווג שני.
נפטר בליל שבת קודש, ב' מנחם אב תשפ"ב.
קשריו עם הרבי[עריכה]
הרב וייס ביקר כמה פעמים אצל הרבי.
בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, בחלוקת הדולרים לשליחות מצווה - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב, נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות, והרבי הוסיף "יאריך ימים רבים על ממלכתו". כמו כן זכה לקבל מכתבים מהרבי.
בתקופת שהותו בלונדון, הייתה לגאב"ד קביעות בלימוד ספר התניא עם המשפיע ר' מענדל פוטרפס. הוא סיפר שבנוסף ללימוד, סיבתו העיקרית לקביעת לימוד משותף זה הייתה רצונו לשמוע מר' מענדל את סיפורי המסירות נפש שלו בסיביר, ומפני שר' מענדל (לדבריו) היה 'א לעבדיגער' מוסר ספר' (ספר מוסר חי). בתקופה זו עמד בקשר גם ער ר' ירחמיאל בנימינסון, ר' יוסף גולדברג, ר' בנציון שמטוב ועוד.
בשנת תש"ע ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: החוזר הרב יואל כהן, הרב אברהם מנדל ווכטר, הרב אהרן שפירא גאב"ד פרדס כץ בבני ברק, הרב יעקב גלבשטיין והרב שמעון רבינוביץ. כמו כן בעודו גר באנטווערפן עמד בקשרים טובים עם שלוחי הרבי באנטווערפן.
לקריאה נוספת[עריכה]
- התוועדות עם הגאב"ד, גיליון כפר חב"ד מס' 1593.
- ציון במר תבכה, שבועון כפר חב"ד גליון 1970, עמוד 26
- קונטרס "זכרונות ועובדות" לדמותו (מנחם אב תשפ"ב, מאת, הרב טוביה הלוי פלק בן לתלמידו הרב יצחק זקל הלוי פלק).
לקריאה נוספת[עריכה]
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 155-157.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הגאב"ד עם הרב יואל כהן מספר על ביקורו אצל הרבי
- תלמידי ישיבה קטנה חב"ד בצפת אצל הגאב"ד
- כתב שטורעם, זכרונות גאב"ד 'העדה' מהרבי וזקני חסידי חב"ד ● מיוחד - באתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ד' אב תשפ"ב)
- הקשר המפתיע של הגאב"ד זצ"ל עם הרבי שנחשף לפני 7 שנים
- כשגאב"ד העדה החרדית זצ"ל ארח במעונו את רבה של רוסיה
הערות שוליים
- ↑ משלוחי הילדים, רכבות מיוחדות שנסעו לעיר לונדון כשעליהם ילדים יהודיין שברחו מאימת הנאצים
