הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי דוב אלטיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(80 גרסאות ביניים של 41 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מרדכי דובער אלטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דובער אלטיין [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]]הרב '''מרדכי דובער אלטיין''' ניהל את הישיבות ב[[אחי תמימים ברונקס|ברונקס]], [[אחי תמימים ניו הייוון (נסגר)|ניו הייוון]] ו[[אחי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]]. כמו כן היה חבר הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
+
{{דמות
 +
|שם=מרדכי דוב אלטיין
 +
|תמונה=מרדכי דובער אלטיין.jpg
 +
|כינוי=
 +
|תיאור=הרב מרדכי דוב אלטיין [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]
 +
|תאריך לידה=[[ה' תמוז]] [[תרע"ט]]
 +
|מקום לידה=[[ארצות הברית]]
 +
|תאריך פטירה=[[ג' כסלו]] [[תש"פ]]
 +
|מקום פטירה=[[קראון הייטס]]
 +
|מקום פעילות=ברונקס, ניו הייוון, פיטסבורג ו[[קראון הייטס]]
 +
|תפקידים נוספים=מנהל ישיבות ובית חב"ד, חבר בהנהלת תות"ל המרכזית ויו"ר ועד רבני ליובאוויטש
 +
|רבותיו=[[ישראל ג'ייקובסון]]
 +
|תלמידיו=
 +
|חיבוריו=
 +
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
 +
}}
 +
הרב '''מרדכי דוב אלטיין''' ([[ה' תמוז]] [[תרע"ט]] - [[ג' כסלו]] [[תש"פ]]) היה מחשובי שלוחי הרבי, ניהל את הישיבות ב[[אחי תמימים ברונקס|ברונקס]], [[אחי תמימים ניו הייוון (נסגר)|ניו הייוון]] ו[[אחי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]]. כמו כן היה חבר הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. התגורר ב[[קראון הייטס]] בשנותיו האחרונות ונחשב כזקן חסידי חב"ד.
  
נולד בשנת ה'תרע"ט בארצות הברית למשפחה חסידית גליציאנית, למד בישיבת [[תורה ודעת]], התקרב ל[[חסידות]] בישיבת אחי תמימים על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שלימים נעשה חתנו) ובהמשך נסע יחד עם קבוצת בחורים לישיבה באטוואצק, עם פרוץ המלחמה שבו הבחורים בהוראת אדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית.
+
==תולדות חיים==
 +
נולד ב[[ה' בתמוז]] [[תרע"ט]] ב[[ארצות הברית]] להוריו ר' צבי הירש וחנה אלטיין, שהיו משפחה חסידית גליציאנית, למד ב[[ישיבת תורה ודעת]], התקרב ל[[חסידות חב"ד]] בישיבת אחי תמימים על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שלימים נעשה חותנו) ובהמשך נסע יחד עם קבוצת בחורים לישיבה באטוואצק, עם פרוץ המלחמה שבו הבחורים בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית.
  
ניהל בשליחות אדמו"ר הריי"צ את הישיבות בניו הייון ופיטסבורג, מאוחר יותר נשלח עאדמו"ר הריי"צ לרובע ברונקס שם ניהל ישיבה ובית ספר וכיהן במשך שנים רבות כרב קהילה.
+
בשנת [[תש"ג]] בא בקשרי השידוכין, וב[[מסיבת התנאים]] שהתקיימה במוצאי שבת חאלול בבית הכנסת בשכונת איסט ניו יורק השתתפו הרבי והרבנית, ובאמצע המסיבה נסע הרבי לביתו עם מונית על מנת להביא את נוסח התנאים שהצמח צדק הוסיף בו בכתב יד{{הערה|מקדש ישראל עמוד 4.}}.
  
בשנת תש"ד התחתן עם ביתו של הרב ישראל ג'ייקובסון.
+
בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל דוושא{{הערה|פירסמה טורים וכתבות בבטאון נשי חב"ד בארצות הברית בשפת ה[[אידיש]] וכן השתתפה בכתיבה בבטאונים נוספים וזכתה להתייחסויות אישיות מהרבי. נפטרה בגיל 95 ב[[י"ט ניסן]] [[תש"פ]] מ[[נגיף הקורונה]] ([https://chabad.info/bdh/593561/ דיווח בחב"ד אינפו]).}}, בת הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
  
זכה לקרב [[יהודי]]ם רבים במסגרת פעילותו כמנהל בית חב"ד ברונקס.
+
לאחר חתונתו, ניהל בשליחות אדמו"ר הריי"צ את הישיבות ב[[אחי תמימים ניו הייבן|ניו הייון]] ו[[אחי תמימים פיסטבורג|פיטסבורג]], מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לרובע ברונקס שם ניהל ישיבה ובית ספר וכיהן במשך שנים רבות כרב קהילה.
  
לאחר פטירת חמיו זכה להכניס לרבי מידי שנה את האתרוג מקלבריא שעליו נהג לברך הרבי.
+
זכה [[חזרה בתשובה|לקרב יהודים]] רבים במסגרת פעילותו כמנהל בית חב"ד ברונקס.
  
בשנת תשנ"ו עלה לארץ והתגורר בביתר עילית, לאחר מספר שנים שב לארצות הברית וכיום מתגורר בשכונת קראון הייטס.
+
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב עליו במכתב:
 +
{{ציטוט|תוכן=יקר רוח פנימי ורציני בטבעו, וברכה מרובה בו. הנהו מבחירי אהובי שהנני אוהבם אהבה מיוחדת שכם אחד על שאר בני גילם, עבור התמסרותם לעבודתם
 +
המוטלת עליהם, במסירה ונתינה אמיתית}}
  
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
+
לאחר פטירת חמיו הרב ג'ייקובסון בשנת [[תשל"ה]] זכה להכניס לרבי מדי שנה [[אתרוג קלבריה|אתרוג מקלבריא]] ל[[חלוקת ארבעת המינים|חלוקה של הד' מינים]], וברוב השנים אחד מהאתרוגים היה האתרוג בו השתמש [[הרבי]].
  
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
בשנת [[תשנ"ו]] עלה לארץ והתגורר ב[[ביתר עילית]] וב[[כפר חב"ד]], לאחר מספר שנים שב ל[[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] שם התגורר עד לפטירתו.
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחבלמנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
+
נפטר בגיל מאה ביום ראשון [[ג' כסלו]] [[תש"פ]] כשהוא זקן חסידי חב"ד.
  
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמוהשביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
+
== משפחתו==
 +
* אחיו, הרב [[ישראל מאיר אלטיין]] - משלוחי [[אדמוהריי"צ]] ו[[הרבי]], [[משפיע]] קהילת חב"ד בפיטסבורג ובישיבת תומכי תמימים המקומית
 +
* חתנו, הרב [[יצחק מאיר גוראריה]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].
 +
* בנו, הרב [[אברהם אלטיין]] - שליח הרבי בוויניפג ושליח הראשי למדינת מניטובה, קנדה וחבר מערכת חסידות מבוארת על התניא.
 +
* בנו, הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] - מחבר סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]] וחבר ה[[וועד להפצת שיחות]].
 +
* חתנו, הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - שליח הרבי בניס, צרפת.
 +
* חתנו, הרב [[יוסף עקיבא כהן]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]].
 +
* בנו, הת' יוסף יצחק אלטיין - חלה בילדותו בניוון שרירים, אהב ללמוד תורה,- נפטר כ"ג ניסן תש"ס.
 +
* חתנו, הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] -צפת.
 +
==לקריאה נוספת==
 +
{{בית|אברהם רייניץ|זכות ראשונים|1191|21 ואילך|תש"פ}}
  
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
+
==קישורים חיצוניים==
 +
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו בין השנים תרצ"ז-תשכ"א] {{PDF}} תשורה מנישואי נכדו, טבת תשס"ז
 +
*[[אברהם רייניץ]], '''[https://drive.google.com/file/d/1NGjOS68-5e8RtwfU_bte6LBwRzD_j2op/view?usp=drivesdk זכות ראשונים]''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 1191 עמ' 20 ואילך
 +
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2329 ראיון עם הרב אלטיין לר' אליזער זקלקובסקי] {{שטורעם}}
  
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+
{{הערות שוליים}}
  
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+
{{מיון רגיל:אלטיין מרדכי דובער}}
 
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
 +
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 +
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
 +
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
 +
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
 +
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
 +
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
 +
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

גרסה אחרונה מ־15:56, 15 במרץ 2024

מרדכי דוב אלטיין
מרדכי דובער אלטיין.jpg
הרב מרדכי דוב אלטיין מתוועד ב-770
לידה ה' תמוז תרע"ט
ארצות הברית
פטירה ג' כסלו תש"פ
קראון הייטס
מקום פעילות ברונקס, ניו הייוון, פיטסבורג וקראון הייטס
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים מנהל ישיבות ובית חב"ד, חבר בהנהלת תות"ל המרכזית ויו"ר ועד רבני ליובאוויטש
רבותיו ישראל ג'ייקובסון

הרב מרדכי דוב אלטיין (ה' תמוז תרע"ט - ג' כסלו תש"פ) היה מחשובי שלוחי הרבי, ניהל את הישיבות בברונקס, ניו הייוון ופיטסבורג. כמו כן היה חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית ויו"ר ועד רבני ליובאוויטש. התגורר בקראון הייטס בשנותיו האחרונות ונחשב כזקן חסידי חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בה' בתמוז תרע"ט בארצות הברית להוריו ר' צבי הירש וחנה אלטיין, שהיו משפחה חסידית גליציאנית, למד בישיבת תורה ודעת, התקרב לחסידות חב"ד בישיבת אחי תמימים על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון (שלימים נעשה חותנו) ובהמשך נסע יחד עם קבוצת בחורים לישיבה באטוואצק, עם פרוץ המלחמה שבו הבחורים בהוראת אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.

בשנת תש"ג בא בקשרי השידוכין, ובמסיבת התנאים שהתקיימה במוצאי שבת ח"י אלול בבית הכנסת בשכונת איסט ניו יורק השתתפו הרבי והרבנית, ובאמצע המסיבה נסע הרבי לביתו עם מונית על מנת להביא את נוסח התנאים שהצמח צדק הוסיף בו בכתב יד[1].

בשנת תש"ד נשא את רעייתו רחל דוושא[2], בת הרב ישראל ג'ייקובסון.

לאחר חתונתו, ניהל בשליחות אדמו"ר הריי"צ את הישיבות בניו הייון ופיטסבורג, מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לרובע ברונקס שם ניהל ישיבה ובית ספר וכיהן במשך שנים רבות כרב קהילה.

זכה לקרב יהודים רבים במסגרת פעילותו כמנהל בית חב"ד ברונקס.

אדמו"ר הריי"צ כותב עליו במכתב:

יקר רוח פנימי ורציני בטבעו, וברכה מרובה בו. הנהו מבחירי אהובי שהנני אוהבם אהבה מיוחדת שכם אחד על שאר בני גילם, עבור התמסרותם לעבודתם המוטלת עליהם, במסירה ונתינה אמיתית

לאחר פטירת חמיו הרב ג'ייקובסון בשנת תשל"ה זכה להכניס לרבי מדי שנה אתרוג מקלבריא לחלוקה של הד' מינים, וברוב השנים אחד מהאתרוגים היה האתרוג בו השתמש הרבי.

בשנת תשנ"ו עלה לארץ והתגורר בביתר עילית ובכפר חב"ד, לאחר מספר שנים שב לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת קראון הייטס שם התגורר עד לפטירתו.

נפטר בגיל מאה ביום ראשון ג' כסלו תש"פ כשהוא זקן חסידי חב"ד.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אברהם רייניץ, ‏זכות ראשונים, שבועון בית משיח, גיליון 1191 עמוד 21 ואילך (תש"פ) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מקדש ישראל עמוד 4.
  2. פירסמה טורים וכתבות בבטאון נשי חב"ד בארצות הברית בשפת האידיש וכן השתתפה בכתיבה בבטאונים נוספים וזכתה להתייחסויות אישיות מהרבי. נפטרה בגיל 95 בי"ט ניסן תש"פ מנגיף הקורונה (דיווח בחב"ד אינפו).