הבדלים בין גרסאות בדף "טוביה בלוי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 3: שורה 3:
 
בצעירותו נתקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב ל[[אדמו"ר שליט"א]] וקירב עימו את אחיו הרב[[יוסף בלוי]].
 
בצעירותו נתקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב ל[[אדמו"ר שליט"א]] וקירב עימו את אחיו הרב[[יוסף בלוי]].
  
ב[[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]]. ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] תפקיד בו שימש עד [[תש"נ]] בערך.
+
ב[[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]]. ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].
  
ב[[תש"ל]] פגש בו הרב [[שמואל חפר]] יו"ר [[הועד למען שלימות העם]], והרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.
+
ב[[תש"ל]] פגש בו הרב [[שמואל חפר]] יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומינה אותו לוועד, הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.
  
 
באותו זמן כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י, שב[[תש"מ]] יצא לאור תחת הכותרת [[כללי רש"י (ספר)|כללי רש"י]].
 
באותו זמן כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י, שב[[תש"מ]] יצא לאור תחת הכותרת [[כללי רש"י (ספר)|כללי רש"י]].
שורה 13: שורה 13:
 
ב[[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם את מאמרי ה"דע מה שתשיב" הידועים שלו, נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]], ו"זכה" לקבל מהם מכות על כך.
 
ב[[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם את מאמרי ה"דע מה שתשיב" הידועים שלו, נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]], ו"זכה" לקבל מהם מכות על כך.
  
באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התגרום ל[[לשון הקודש]] של [[ספר הזכרונות]], אותו ערך.  
+
באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ל[[לשון הקודש]] של [[ספר הזכרונות]], אותו ערך.  
  
 
בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]].
 
בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]].

גרסה מ־12:23, 15 במאי 2009

הרב טוביה בלוי נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש אגודת ישראל בארץ הקודש.

בצעירותו נתקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב לאדמו"ר שליט"א וקירב עימו את אחיו הרביוסף בלוי.

בתשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד. בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל פגש בו הרב שמואל חפר יו"ר הועד למען שלימות העם ומינה אותו לוועד, הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

באותו זמן כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י, שבתש"מ יצא לאור תחת הכותרת כללי רש"י.

בסוכות תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות שנוהלו על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

בתמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם את מאמרי ה"דע מה שתשיב" הידועים שלו, נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק, ו"זכה" לקבל מהם מכות על כך.

באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ללשון הקודש של ספר הזכרונות, אותו ערך.

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.


ספריו