תחפושות (פורים)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תחפושת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילד מחופש עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים שהתקיימה בחג הפורים

תחפושת הוא ממנהגי חג הפורים המסורתיים, על פיו נוהגים ילדי ישראל לעטות עליהם מסכות ותלבושות שונות. למנהג זה ניתנו טעמים שונים, ובהם: כדי להרבות בשמחה ולתת ביטוי סימלי לכך שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית.

הרבי מעורר לכוון את הילדים ללבוש תחפושות חינוכיות וערכיות, ולהימנע מתחפושות בעלות מסר שלילי.

מקור המנהג[עריכה]

בשולחן ערוך[1] הובא המנהג[2]: "נהגו ללבוש פרצופים בפורים".

וכן הרמ"א פסק שם להלכה, שאף שיש הטוענים שאסור לגבר להתחפש כאשה ולאשה כגבר, המנהג שנפסק להלכה בפועל הוא שהדבר מותר.

עם זאת, כבר יצאו גדולי עולם באזהרות ודברי התעוררות שלא להתחפש גברים במלבושי נשים ונשים במלבושי גברים, וכמו שכתב הרמ"א עצמו: "אבל טוב להחמיר ולעבוד ה' בשמחה ולהיות גילה ברעדה"[3], וכן כתב השל"ה: "לאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק מזה . . כי זה הוא שמחת הוללות, וכבר כתבנו לשמוח בשמחה של מצוה"[4]. וכן כתב הב"ח[5], והמהר"ש אבוהב: "כל ימינו נצטערנו על דברי הרמ"א בהגהה . . שבוודאי דברים תמוהים הם לעקור לאו מן התורה"[6], והט"ז: "השומע לאסור תבוא עליו הברכה, כי יש הרבה מכשולות חס-ושלום מזה"[7], וה'דבר שמואל': "הירא את דבר השם ירחיק את בניו ובני ביתו מכל כי האי איסורא ופריצותא"[8], ובבאר הגולה: "הרבה גזירות וחורבנות נולדו על ידי זה, ואשרי המבטלם"[9].

בספרות ההלכתית ישנה גם התייחסות לעמידה בתפילה בחג הפורים כאשר האדם מחופש, כאשר הרב שמואל וואזנר פסק להתיר, ובלבד שיעמוד בדרך כבוד ויראה כעומד לפני המלך[10].

טעמי המנהג[עריכה]

  • להוסיף בשמחה[11].
  • לסמל שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית[12].
  • הסתעפות של מצוות 'עד דלא ידע', שאינו יכול להבחין מי הוא העומד מולו.
  • ביטוי להסתרת פנים האלוקית שהיתה בזמן מאורעות המגילה.
  • לאחר עליית קרנו של מרדכי, הגויים פחדו והתחפשו ליהודים כדי שלא יפגעו בהם.
  • המקור לשנאת המן הוא משנאת עשיו ליעקב, שלקח ממנו את הברכות כשהוא 'מחופש'.
  • זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות[13].

הוראת הרבי[עריכה]

ילדים מחופשים עומדים מאחורי הרבי בצאתו מתפילת שחרית ביום הפורים

בשיחת תענית אסתר תשמ"ג עורר הרבי על שימת לב חינוכית בתחפושות ובהצגות פורים, ולאחר מכן הורה אף לחזור ולהדפיס שיחה זו ולפרסם אותה[14]:

בשיחה מעורר הרבי, שכאשר ילד מתחפש לדמות מסויימת, הוא רוצה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר כדי לקבל מחמאות, ולכן כאשר הוא מתחפש לדמות שלילית, הוא מנסה בכל כוחו להידמות לדמות זו, והדבר מותיר בו חותם בנפש, ואף אם עושה זאת לזמן קצר בלבד – הרושם של הדמות השלילית נותר מוטבע בנפש.

בנוסף, כותב הרבי: "בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש "עטרה", ותבוא עליהם ברכה"[15], וכן שההתחלה בענין המסכות והתחפושות מתחיל כבר בתענית אסתר, ערב פורים, שמכינים את הכל שיהיה מוכן כבר בערב לקריאת המגילה[16].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצו סעיף ח.
  2. והוא מיוסד על תשובת המהר"י מינץ סימן ט"ז: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים בפורים. הנה ראיתי שכבר פסק להתיר אהובי ועמיתי מחות' כרכא דכולא ביה אבקת הרוכלי' ריש כלה וריש גולה האשל הגדול מהר"ר אליקים סג"ל יצ"ו והוציא כאור משפטו כאשר נמוקו עמו. וראיותיו מוכיחין עליו כאלו יצאו מפי הגבורה ע"כ המהרהר אחריו כמהרהר אחר השכינה אף אני אמרתי להביא ראיה להתיר לא כמהרהר אחרי הרב הגדול יצ"ו ולא כמחזיק דבריו כי אינו צריך ועוד כי ראיותיו דידיה אלימי מראיות דידי. אבל באתי לטול שכר שיבא מכשורא דמצוה ליתן טעם ולהביא ראיה מה ראו על ככה גדולי' וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלתיהם /וכלותיהם/ לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך. ואם היה ח"ו נדנוד עבירה חלילה וחס להם לשתוק ולא ימחו וכ"ש וק"ו באיסור לאו אלא ודאי היה להם ראיה וסמך שהיתר גמור הוא ואין בלבוש זו הרהור עבירה לאפוקי מלבו של פלגאה וצדוקי ומוחרם גרשם בונה פאצ"ו המדבר והמהרהר אחר מטתן של גדולים וחסידי עולם זצ"ל".
  3. דרכי משה על המקום.
  4. של"ה מסכת מגילה פרק נר מצוה.
  5. אורח חיים סימן תרצ"ו, ושם מפנה לדבריו בנושא זה ביורה דעה סוף סימן קפ"ב.
  6. ספר הזכרונות עמוד סא.
  7. יורה דעה סימן קפב סעיף קטן ד'.
  8. סימן רמז.
  9. יורה דעה סימן קפב.
  10. שו"ת שבט הלוי חלק י' סימן י"ח.
  11. 'הרבי מדבר לילדי ישראל' עמוד 245.
  12. בני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר ט'.
  13. אליה רבה סימן תרצ"ו סעיף קטן ט"ו.
  14. התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 1031. לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 279. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 413. ועוד.
  15. שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ח. התוועדויות חלק ב' עמוד 484.
  16. התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 438.