פתיחת הארון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנהג פתיחת הארון הוא חלק ממנהגי בית הכנסת, והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת ספר התורה לקריאה בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.

פתיחת הארון במועדים שונים נחשבת לסגולה, ובקהילות רבות נוהגים למכור את הפתיחה.

הלכות ומנהגים[עריכה]

בתעניות ובימי הסליחות[עריכה]

בקהילות אשכנז ובקהילות חב"ד נוהגים לפתוח את הארון באמירת פסוקי 'שמע קולנו' בסדר ה'סליחות', וכן לאמירת תפילת אבינו מלכנו.

בימים הנוראים[עריכה]

בימים הנוראים התפשט המנהג לפתוח את הארון בעת אמירת פיוטים שונים כדי להדגיש את חשיבותם, בעיקר בעת חזרת הש"ץ.

על אף שמן הדין אין חיוב לעמוד בשעה שהארון פתוח, נוהגים שהציבור עומד לכבוד התורה ומלבד מי שחלש או חולה - אין ליחידים לשבת באותה שעה[1].

גם בעת אמירת 'כל נדרי' בפתיחת תפילות יום הכיפורים נוהגים לפתוח את הארון, ושם יש בפתיחתו ענין נוסף - שעל ידי הפתיחה נעשים שלוחי הציבור 'בית דין חשוב'[2].

בתפילת נעילה נשאר ארון הקודש פתוח במשך כל זמן התפילה.

נוסח התפילה בעת פתיחת הארון[עריכה]

בשעה שפותחים את הארון נוהגים לומר את פסוקי "ויהי בנסוע הארון", אותם אמר משה בעת מסע ארון הברית במסעות בני ישראל במדבר.

לאחר אמירת פסוקים אלו, אומרים תפילה בארמית שמקורה בספר הזוהר[3], שם נאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי שבעת פתיחת הארון להוציא ספר תורה לקרוא בו בציבור נפתחים שערי הרחמים בשמים, ומעוררים את האהבה למעלה, ולכן צריך לומר נוסח זה.

בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת.

באם לא הספיק לומר 'ויהי בנסוע' בזמן פתיחת הארון, אפשר לומר אותו עד פתיחת הספר לקריאה, (וכן בנוגע לאמירת 'וזאת התורה' בשעת ההגבהה, שניתן לומר עדלהחזרת הספר לארון הקודש)[4].

בעת החזרת הספר תורה[עריכה]

בקהילות ספרד נהוג לומר בעת החזרת הספר תורה לארון את הפסוקים "ובנוחה יאמר", ובקהילות חב"ד נוהגים לומר את פסוקים "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה".

סגולות[עריכה]

בספר 'מורה באצב"ע' של החיד"א מובאת הסגולה שבחודש התשיעי להריון יש להשתדל לפתוח את ארון הקודש, והוסיף שיש למנהג זה סמך על דרך הסוד.

על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט[5], כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה[6]. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון.

פתיחת הפרנסה[עריכה]

בליל ראש השנה ויום הכיפורים קודם אמירת תפילת 'עלינו לשבח' בסיום ערבית, נוהגים לומר את מזמור התהילים 'לדוד מזמור' שעל פי תורת הסוד הוא מסוגל להמשכת הפרנסה[7].

בקהילות רבות מזמור התהילים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'.

בקהילות מרוקו מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו.

בקהילות חב"ד אין נוהגים לפתוח את הארון בעת אמירת מזמור זה.

בחסידות חב"ד[עריכה]

בחסידות חב"ד ייחסו חשיבות רבה לפתיחת הארון, ונהגו לכבד בכיבוד זה את בני האדמו"ר[8], וכך גם הורה אדמו"ר הזקן לבניו ואדמו"ר הרש"ב לבנו להשתדל להתכבד ביום הקריאה בפתיחת הארון[9].

הבעל שם טוב אמר ש"כשיהודי - אף הפשוט ביותר - אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי’ דמארי’ עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם", ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים[10].

אדמו"ר המהר"ש הוסיף שכאשר "פותחים את ארון הקודש בבית הכנסת, פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה’ שבו עומדים הכוחות ומסירות הנפש של כל ספרי התורה שבני ישראל כתבו בכל הדורות, ומלאך מיכאל מכריז "וה’ בהיכל קדשו הס מפני כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה שעה מעומק הלב "בריך שמי’ דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל רחמים שבקשתו תמולא"[11].

מנהגי חב"ד[עריכה]

  • לפתיחת הארון שולחים רק מי שיכול להחזיק ספר תורה בבטחה, ולא נערים צעירים שאין בכוחותיהם להחזיק ספר תורה בלא עזרה[12].
  • פותחים את ארון הקודש באופן שמסיטים את הצד הימני של הפרוכת לצד שמאל[13].
  • בשעה שארון הקודש פתוח, נוהג הרבי להפנות את פניו וסידורו לכיוון ארון הקודש[14].
  • לאחר אמירת 'ויהי בנסוע' ו'בריך שמיה', מי שפתח את הארון מוסר את ספר התורה לידי השליח ציבור, ולאחר מכן סוגר את הארון.
  • רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול)[15].
  • אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג אדמו"ר הריי"צ עצמו[16] כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא הרבי במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון[17].

הערות שוליים

  1. משנה ברורה סימן קמו בשער הציון סעיף קטן יח. פסקי תשובות סימן קלד סעיף קטן יב.
  2. המלך במסיבו חלק ב' עמוד רטז.
  3. פרשת ויקהל חלק ב' דף רו עמוד א.
  4. משנ"ב סי' קל"ד ס"ק י"ג, פסק"ת שם, פתחי שערים על שערי אפרים שער י' ס"א.
  5. אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".
  6. עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.
  7. כך מופיע גם בשם אדמו"ר הרש"ב, שמי שמכוון כראוי במזמור זה, מסוגל הוא להמשיך פרנסה לכל ימי השנה.
  8. ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 49.
  9. רשימות דברים חלק ג' עמוד פג.
  10. לקוטי דיבורים ב, עמ’ רכו.
  11. ליקוטי דיבורים, כרך ב’ ליקוט יג אות ג.
  12. לקוטי דיבורים חלק ב' עמוד 452.
  13. גליון התקשרות גליון שדמ עמוד 18.
  14. מנהגי מלך עמוד 42.
  15. גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.
  16. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.
  17. רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.