משה יעקב ווייס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב וויס
הרב משה יעקב ווייס בחלוקת דולרים

הרב משה יעקב וייס (ז' בחשוון תרפ"ד - ח"י בטבת תשע"ב) היה גאב"ד נוה אחיעזר בבני ברק.

נולד בעיר סטמאר לאביו רבי אברהם צבי ווייס, שהיה חבר בית הדין בסטמאר. אביו היה חתן של הרב ישעיה קליינמן שנודע כגאון עצום. משפחתו מיוחסת לגזע המהר"ל מפראג, ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים דגולים ומקובלים.

ילדותו[עריכה]

בצעירותו למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסטמאר בעיירת סטמאר, ובבחרותו היה תלמידו של בעל המנחת אלעזר ממונקאטש[1] ובעל ה"האמרי יהודה" מסקלהייד. לאחר מכן למד אצל חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב ברוך רבינוביץ'. משם עבר ללמוד אצל מהר"מ מבריסק בטושאנד. קיבל סמיכה מבית הדין של קהילת מונקאטש.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.

הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לכל העניינים ההלכתיים שעמדו על הפרק באותה תקופה. ה'סמיכה' הראשונה שקיבל היתה מבית הדין של מונקאטש, ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.

עלייתו לארץ ישראל[עריכה]

בשנת תש"ז היה בדרכו לארץ ישראל. בזמן זה יצא החוק הבריטי שלא מאפשרים ליהודים להיכנס לארץ ישראל. ולכן במשך תשעה חודשים שהה בקפריסין, ורק לאחר מכן עלה לישראל.

בארץ קיבל סמיכה מהרב הראשי הרב אונטרמן, ו'הראשון לציון' הרב יצחק ניסים וכן על ידי הרב עקיבא סופר מפרשבורג.

אביו של הרב וייס כיהן שנים רבות כרבה של נווה אחיעזר, כאשר קודם כיהן כרב ביפו. בשנת תשל"א, כאשר אביו נפטר, ביקשו ממנו לכהן כרב המקום (עוד בהונגריה כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין). במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ופרקי אבות.

התקשרותו לרבי[עריכה]

לאביו רבי אברהם צבי וייס, הייתה התכתבות רציפה עם האדמו"ר הריי"צ. הקשר הראשון של הרב וייס עם הרבי החל בשנת תשמ"ט, לאחר שחלה במחלה קשה ובעקבות ברכותיו של הרבי, נתרפא באופן ניסי.

מיני אז נקשר הרב וייס לרבי, וכפי שהעיד על עצמו, שאין יום שלא עוסק בתורתו הקדושה של הרבי.

האמין בכל ליבו בהתגלותו הקרובה של הרבי מלך המשיח והפיץ ברבים את אמונתו בכך, ואף הזדרז לחתום על הפסק דין המפורסם, זאת לצד השתתפותו בכנסי גאולה ומשיח של חסידי חב"ד.

פטירתו[עריכה]

בפרשת שמות תשע"ב אושפז הגאב"ד בשל הפרעות בפעילות הלב וזיהום ברגלו. ביום שישי ח"י בטבת תשע"ב התדרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה כשהוא בן 88 בפטירתו. הלוויתו יצאה ביום שישי בצהריים מבית המדרש "היכל אברהם צבי", בשכונת נווה אחיעזר בבני ברק לבית החיים פוניבז' בבני ברק, שם נטמן בסמוך לכניסת השבת.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כידוע שרר יחס של קרבה מופלאה בין ה'מנחת אלעזר' לאדמו"ר הריי"צ והרבי, ולפי עדותו של הרב ווייס הקשר התחיל כבר עם האדמו"ר הרש"ב במאבק המשותף שלהם בנושא אגודת ישראל.