מרדכי אברמוביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אברמוביץ'

הרב מרדכי אברמוביץ (תשט"ו-י"ד ניסן תשע"ד) היה מראשוני המייסדים של קהילת חב"ד בקרית אתא, וחבר בכיר במערכת הכשרות האזורית.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בקרית אתא בשנת תשט"ו להוריו משה מאיר וחנה רבקה אברמוביץ. את שנות ילדותו עשה בבית הספר ובתיכון המקומי, ולאחריו התגייס לצה"ל ועם סיום שירותו הצבאי נסע ללונדון שם נכנס לאוניברסיטה על מנת לרכוש השכלה גבוהה, כשלצורך מימון הלימודים החל לעסוק במלאכת הצורפות.

עבודתו בתכשיטים, הביאה אותו לפגוש בחנות בבעלותם של חסידי סאטמר, והשעות הארוכות שעבדו יחד גרמו להם להתחבר יותר ויותר והשפיעו עליו עמוקות.

ניצוץ היהדות שהתעורר אצלו, קיבל משמעות מעשית כאשר פגש בשליח הרבי בלונדון הרב פוטאש, שהשפיע עליו להתחיל בשמירה מעשית של קיום תורה ומצוות, וגרם לו להפוך לחסיד חב"ד.

לאחר חזרתו לקרית אתא, המשיך את קשריו עם חסידי חב"ד באמצעות שליח הרבי בקרית אתא הרב שלמה קופצ'יק.

פעילות ציבורית[עריכה]

הקשר הנפשי בינו לרב קופצ'יק היה עמוק ביותר, ולאחר פטירתו של הרב קופצ'יק הקים לזכרו את ארגון החסד "איש לרעהו", שלצד פעילותו לדאוג למצרכי מזון בסיסיים למשפחות מעוטות יכולת ליותמים ולנזקקים, גם דאג לחזק אותם מבחינה רוחנית, ובסופו של דבר הביא לעשרות משפחות שהתקרבו לחיי שמירת תורה ומצוות מלאים.

עוד לפני חתונתו, בשנת תש"מ דאג לפתיחת חנות לפירות וירקות בהכשר מהודר, ובכך הקל על מאות משפחות באזור הצפון, שבזכותו לא היו צריכים לנדוד בשנת השמיטה למקומות מרוחקים על מנת לרכוש פירות וירקות שאין בהם חשש איסור.

בשנת תשמ"א זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי בה קיבל הוראה להמשיך בפעילותו בקרית אתא, ובשנה שלאחר מכן כשהגיע אל הרבי בתור חתן עבר בחלוקת ה'לעקאח', ובאופן מפתיע מהרבי נתן בידיו מפית גדושה בחתיכות עוגה, והורה לו להכין מחתיכות אלו עוגות נוספות ולחלק אותם בהתוועדות שבת מברכים בשבת מברכים חשון בקרית אתא. בנוסף, הרבי הורה לו להמשיך ולנהוג כך גם בשאר השבתות מברכים עד לחודש ניסן.

בשנותיה הראשונות של הקהילה, התפללו חסידי חב"ד בבית כנסת של ניצולי שואה, ואף קיבלו מהרבי הדרכות שונות בקשר לכך, אך בעקבות חוסר נעימות שנוצר בעת התפילה ב'יום העצמאות', החליט ר' מרדכי לקחת על עצמו את המימון הנדרש לפתיחת בית כנסת חב"ד במקום אחר, ובכך הביא להתפתחות נוספת של הקהילה המתהווה.

סמכות בכירה בתחום הכשרות[עריכה]

בשנת תשנ"ט נכנס לעובי הקורה של נושא הכשרות, והתמנה על ידי הבית דין של 'העדה החרדית' בירושלים לרב מכשיר מטעמה על המפעל הבינלאומי 'פורטרום' המייצר אלפי סוגי תמציות וחומרי גלם. התמחותו בתחום הכשרות, איפשרה לו להעניק ייעוץ כשרותי למאות שלוחים ברחבי העולם שהיו מתקשרים אליו לעיתים קרובות על מנת להסתייע בידיעותיו.

לצד דאגה לתחום הכשרות במפעל, הוא חש בעבודתו כשליח של הרבי לכל דבר, והיה דואג סביב מעגל השנה לקיים פעילות יהודית עם העובדים ואנשי הצוות.

בשנת תשס"ג החל לפעול למינויו של הרב חיים שלמה דיסקין כרבה האשכנזי של העיר, וכיורשו בתפקיד של הרב שמואל שלוזינגר שנפטר. לאחר מאמצים רבים שנמשכו שמונה שנים ודרשו מסכת ארוכה של שכנוע אישים שונים והשגת מסמכים, הצליח להוביל לבחירתו כרבה הראשי של העיר לשמחתם של כלל חסידי חב"ד ברחבי הארץ וכפי המתאים לרצונו של הרבי.

פטירתו[עריכה]

בשנת תשע"א התגלתה בגופו המחלה הנוראה והוא נפל למשכב ממנו לא קם. בחצי שנה האחרונה לחייו היה מרותק למיטתו, ובערב חג הפסח י"ד ניסן תשע"ד נפטר.

רעייתו חנה, מוכרת באזור כאשת חינוך בכירה, ומאז תשס"ד מנהלת את בית הספר 'אור אבנר' בקרית ים.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' צבי אברמוביץ, כפר חב"ד
  • בנו, ר' יוסף יצחק אברמוביץ, בני ברק
  • בנו, הת' לוי
  • חתנו, ר' שלום דובער רבינוביץ, קרית אתא
  • חתנו, ר' שרגא מלך קפלן, כפר חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]