לוי יצחק הלפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב לוי יצחק הלפרין

הרב לוי יצחק הלפרין (ו' חשוון תרצ"ד - ט"ז חשוון תשע"ט) היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים, ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון. נחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בירושלים בו' חשון תרצ"ד לאמו מרת בריינה ולאביו הרב חנניה יוסף הלפרין, כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.

בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור תניא שמסר בבית הכנסת הגדול בבני ברק המשפיע הרב חיים שאול ברוק, דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, ובחודש אייר תשי"א עברו השניים ללמוד בישיבת תורת אמת[1].

בשנת תשי"ג ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב נפתלי רוט, שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד.

לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.

פעילות ציבורית[עריכה]

חלוץ בעניני הלכה ומדע[עריכה]

במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' באנציקלופדיה תלמודית.

בשנת תשכ"ח הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' זאב לב, ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון.

פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב שלמה זלמן אוירבך.

פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו מעשה חש"ב.

רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.

רבנות העיר ירושלים[עריכה]

בשנת תשמ"ג התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי הגוף הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר.

כתביו[עריכה]

  • סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 7 חלקים.
בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה
  • שימוש בבוילר בשבת, תש"ל.
  • חימום מים בשבת, תשל"ד.
  • בעית הכהנים בבתי חולים, תשל"ו.
  • מעשה וגרמא בהלכה, תשל"ח.
  • טהרת פתחים, תשס"ב.
  • כשרות ושבת במטבח המודרני, תשל"ט.
  • מעליות בשבת, תשד"מ.
  • אמונת עתך, תשס"א.
  • אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל, תשס"ג[2].
  • החשמל בשבת, תשע"ג.

משפחתו[עריכה]

  • אחיו, הרב משה צבי הלפרין - ראש ישיבת אחי התמימים ורב קהילת חב"ד בראשון לציון
  • אחיו, הרב שמואל אלעזר היילפרין - רב שכונת בית ישראל ירושלים, ויושב ראש איגוד צאצאי רבנו הזקן
  • גיסו, הרב אברהם מנחם דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר (נשוי עם אחותו מרת אסתר לאה)
  • אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה והרווחה
  • אחיו, הרב זאב דב הלפרין - משפיע קהילת חב"ד בסנהדריה, ירושלים וסגן נציב מס הכנסה
  • אחותו, מרת מרים ראם ז"ל אשת הרב שמחה ראם מפתח תקווה.
  • אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן ז"ל, אשת הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה.
  • בנו, ר' אברהם משה היילפרין
  • בנו, ר' שמואל אלעזר היילפרין
  • בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזינשטיין
  • בתו מרת מרים
  • בתו מרת רבקה
  • בתו מרת פעשא הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עלית
  • בתו מרת שרה

הערות שוליים

  1. אוצר החסידים עמוד 180.
  2. נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.