יהודה לייב בן זאב
יהודה לייב בן זאב (ה'תקכ"ד - ה'תקע"א) היה ממייסדי הדור הראשון של תנועת המשכילים, וחיבר ספרי ביאורים ופירושים בנושאי חקירה, אמונה ודקדוק. חלקים נרחבים בספר החקירה של אדמו"ר הצמח צדק דנים ומתבססים על ביאור שכתב על ספר 'אמונות ודעות' לרס"ג.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיר לבוב שבפולין בכ' באב תקכ"ד, להורים שומרי תורה ומצוות. בילדותו קיבל חינוך תורני ולמד תורה וגמרא, כסדר הלימוד שהיה נהוג בימים ההם. בהיותו בן שלוש-עשרה התחתן ועבר לגור לצד חותנו בעיר קרקוב. באותם ימים החל לעסוק בלימוד דקדוק ומדע, והחל להתעניין בקרב חוגי ההשכלה.
לאחר שמת משה מנדלסון, ממקימי תנועת ההשכלה, השתקע בן זאב בברלין והתחבר עם המשכילים הראשונים מתלמידיו של מנדלסון. לאחר מספר שנים חזר לביתו בקרקוב, שם נרדף על ידי היהודים היראים בעיר שהחשיבוהו לאפיקורס. מקרקוב העתיק את ביתו לעיר ברסלאו, שם עבד בבית דפוס בו הוציא לאור רבים מחיבוריו. לאחר כעשר שנים שב בחזרה לקרקוב, שם התגרש מזוגתו עקב דעותיו הכפרניות. בן זאב העתיק את דירתו כעת לעיר וינה, כאשר גם בה עסק בהדפסת ספריו.
בכ"ג שבט תקע"א נפטר בן זאב בגיל 47 שנים בלבד.
דעותיו והגותו[עריכה]
שיטתו של בן זאב, כרבים מחבריו המשכילים, היתה להשתמש בלשון הקודש לשימושי חול - ובכך 'להנחיל' כביכול את השפה העברית לעם. לצורך כך כתב בן זאב שירים וחיבורים בוטים ומזעזעים בלשון הקודש - שאפילו אנשי ההשכלה נמנעו מלהדפיסם במשך שנים עקב תוכנם.
בהיותו בעל כשרון רב כתב ביאורים ופירושים לספרי יסוד רבים או כאלו שלא היו אז בהישג יד (כמו 'אמונות ודעות') וחיבר בעצמו ספרים בשיטת הדקדוק (הנחשבים כיום לספרי יסוד בנושא הדקדוק) והשתדל רבות בהדפסתם, ובכך להפיץ את שיטות תנועת ההשכלה לרבים.
בחלק מספריו גם הדפיס הקדמה ומבוא מאת המוציא לאור בה התייחס לעיתים לשיטת ההשכלה או החדיר בדבריו את מסריה. את דעותיו והגותו פרסם מעל גבי כתב העת המשכילי "המאסף" תחת השם "יהודה לייב מקראקא" או בראשי תיבות "יל"ק", כשלאחר מכן עבר להשתמש בשם העט "בן זאב" בו הינו מוכר בתולדות ההיסטוריה.
היהודים היראים באותה עת כינוהו בתואר הגנאי "בן זאב לכלב" או "בן כלב" לבד, על פי דברי הגמרא במסכת ברכות[1] - "רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב".
בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה]
למרבה הפלא, על אף היותו מגדולי המשכילים וממקימי תנועת ההשכלה בעצמו, חיבוריו הרבים בנושאי דקדוק, אמונה וחקירה התקבלו בקרב תפוצות ישראל וחלקם אף נהיו לאבני דרך ובסיס כפירוש לחיבורים אחרים.
בספר החקירה של אדמו"ר הצמח צדק מוזכר פעמים רבות חיבורו 'חקר דעת' על ספר 'אמונות ודעות' לרס"ג וחלקים נרחבים בספר מתבססים ודנים בדבריו.
אמנם הצמח צדק אינו מתייחס לבן זאב כבר סמכא, כי אם כפירוש בלבד - כך שניתן למצוא הזדמנויות רבות בהן דוחה את דבריו ומפריכם. ניתן למצוא קטעים שלמים הדנים בדברי הרס"ג, כשבחצאי עיגול מופיעים דברי ה'חקר דעת'[2].
אדמו"ר הצמח צדק מכנהו בספרו "הרי"ל מקראקא", "הרי"ל", "הח"ד" (=החקר דעת), ולעיתים "המפרש לרס"ג" לבד.
בהערות וציונים לספר החקירה שנערכו על ידי הרבי, מופיע הציון לפענוח ראשי-התיבות "הח"ד" - "כנראה פי' חקר דעת".
חיבוריו[עריכה]
- חקר דעת - הודפס עם אמונות ודעות, כפירוש סביב. ברלין תקמ"ט.
- תלמוד לשון עברי - ספר דקדוק, עליו מתבססים עד היום ספרי דקדוק רבים. ברסלאו תקנ"ו.
- חכמי יון או דברי חכמים - אוסף סיפורים ואגדות מהמיתולוגיה היוונית בעיבוד לאידיש ועברית. וילנה תרכ"ד.
- בית הספר - ב' חלקים, חלק א' בשם מסילת הלימוד, חלק ב' בשם לימודי מישרים. ספר ללימוד קריאה והגיית האותיות לילדים. וינה תקס"ב.
- יסודי הדת - עריכה וקיצור של עיקרי היהדות על פי פירושיו של בן זאב לילדים. בזמנו עורר הספר רעש מצד חידושיו: הספר פונה אל הילד הקורא הן בלשון זכר והן בלשון נקבה, ובמצוות שבין אדם למקום נכללו רק אלו המופיעות בתורה שבכתב והושמטו המצוות מהתורה שבעל פה[3]. וינה תקע"ה.
ועוד חיבורים רבים.
הערות שוליים
- ↑ ברכות ט, ע"ב.
- ↑ ראה לדוגמה בספר החקירה חלק כ', עמוד 28.
- ↑ בעמוד השער נכתבה מטרתו של הספר וכוונתו של המחבר - "לחנך בהם נערי ישראל בראשית לימודם", רח"ל.
