חב"דפדיה:בין עיקר לטפל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכתיבת ערכים יש להבחין בין פרטיים עיקריים שעליהם להיכנס לערך, לבין פרטים טפלים יותר שאפשר להכניסם, לבין פרטיים שוליים שאינם צריכים להיות כתובים או שצריכים להיות כתובים בערך אחר.

ערכים תורניים[עריכה]

Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בערכים תורניים דרושה זהירות משנה בהפרדת הנקודה התיכונית של ענין, מפרטים אחרים הסובבים אותו.

מהו עיקר?[עריכה]

כפשוט, אין בתורה עיקר וטפל, וקדושת הפסוק "ואחות לוטן תמנע" שווה לקדושת הפסוק "שמע ישראל". ואף על פי כן, כאשר מסבירים את ענין אחדותו יתברך, עלינו להתמקד דווקא בפסוק "שמע ישראל".

משנה תוקף מקבל הענין כאשר מדובר במאמרי חסידות, אשר בנוגע אליהם שמענו לא פעם מרבותינו אשר תחילת המאמר הוא כעין "פּאַספּאָרט" (דרכון) אשר על ידו נכנסים לגוף העניין.

יוזמה מבורכת ורצויה עד למאוד לקחו על עצמם כמה, אשר לאחר למידת שיחה מתיישבים לזמן מה ומכניסים את תוכנה לאתרנו. אולם, נדרשת בזה זהירות כפולה ומכופלת להכניס את נקודת השיחה ולא את תמציתה (ואולי נכון יותר לומר: את תמצית השיחה ומהותה, ולא את סיכומה).

מסתעף מזה גם, אשר אין להכניס לערכים שקלא וטריא, וברובם המכריע של המקרים אין להכניס כלל שאלות ותשובות.

ערכים על אישים[עריכה]

ישנם מספר סוגי ביוגרפיות על סוגי אישים שונים והכללים שונים בהתאם. הדבר הראשון שיש להגדיר הינו סיבת הערך, דהיינו, באיזו זכות זכאי נשוא הערך לערך בחב"דפדיה, ובהתאם לזה משתנים גם חשיבות הפרטים שיש להכניס לערך.

באופן כללי ניתן לחלק את האישים הזכאים לערך לארבעה סוגים (מלבד כמובן, רבותינו נשיאנו):

  1. חסידים מהדורות הקודמים. בקבוצה זו נכנסים חסידים אשר חיו עד לדורו של הרבי הרש"ב ובהסתייגות מסויימת גם על חסידים מדור הרבי הריי"צ ודור השביעי. חסידים אלו זכאים לערך מצד עצם עובדת היותם חסידים, ללא קשר למעמדם ופועלם.
  2. חסידים בני זמננו. אלה זכאים לערך רק אם יש להם מעמד מיוחד (למשל: שליח המוכר לרבים או לחילופין שליח בעל תפקיד מיוחד או פועלים מיוחדים, רבנים, משפיעים, ראשי ישיבות, מו"ל ומחברי ספרים, מניחים, חוזרים, יחס מיוחד מהרבי וכדומה).
  3. אישים שאינם חסידים אך יש להם קשר עם הרבי או עם חב"ד.
  4. אישים שאינם חסידים ואין להם קשר עם הרבי וחב"ד, אך סביר להניח שהעוסק בתורת חב"ד או בדברי ימי החסידים ייתקל בשמם, ולכן זכאים הם לערך (בזה גופא יש לחלק בין ערך שידבר על האישיות מנקודת מבט חב"דית לבין ערך שיכתוב על האישיות סתם).

לפי החלוקה דלעיל משתנים החשיבות של פרטים שונים בערך כדלהלן.

פרטים ביוגרפיים[עריכה]

בחסידים בני דורות הקודמים כל פרט ביוגרפי עליהם הינו נוגע. לא ייתכן בשום אופן לכתוב ערך על חסיד שאינו נותן עליו שום אינפורמציה שאינה ידועה לכל אחד שמחפש את שמו. למשל, לא ייתכן לכתוב על ר' הלל מפאריטש רק שהוא היה מחסידי אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, ולא ייתכן לכתוב שר' אהרן חריטונוב היה בעל מנגן מניקולייב.

בסוגי האישים האחרים, הפרטים החשובים ביותר לערך הינם הפרטים המזכים את האישיות בערך, למשל בחסידים בני זמננו הזכאים לערך בשל מעמדם ופועלם הפרטים הכי חשובים לערך הינם פרטים בנוגע מעמדם ופועלם, בעוד שפרטים ביוגרפיים שלהם (מתי נולדו, איפה למדו וכו') הינם שוליים אם כי גם הם זכאים להיכנס לערך, פרטים על האישיות שאינם נוגעים לימי חייו וגם אינם נוגעים למעמדו ופועלו לא ייכנסו לערך, יוצאים מן הכלל הינם פרטים הנוגעים לרבי שהיו לו במשך ימי חייו. לדוגמה, בערך על ר' שמואל בוטמן ייכתב על היותו יו"ר צא"ח ויו"ר איגוד הצאצאים, וייכתב גם על היותו נוכח בביקור הרבי בפריז, אך לא ייכתב העובדה שהוא מדליק את המנורה הכי גדולה בעולם.

כמו כן באישים שאינם חסידים אך יש להם קשר עם הרבי, הפרט החשוב ביותר הינו הקשר שלו עם הרבי. לגבי פרטים אחרים, הדבר תלוי במידה רבה בנשוא הערך ובשיקול דעתם של העורכים. לא הרי אחד שכל מציאותו (היהודית או החב"דית) הינה הקשר עם הרבי וחב"ד (לדוגמה: עורך הדין נתן לואין), להרי אחד שהוא אישיות ידועה בפני עצמו (כגון אלי ויזל). כמו כן, אינו דומה אדמו"ר חסידי שהגיע לרבי לביקור נימוסין לאחד שהיה בקשר מכתבים רציף עם הרבי.

באישים מהסוג הרביעי, יש להביא את כל הפרטים שנוגעים לצד באישיותו שמדובר עליו בתורת חב"ד/דברי ימי חב"ד בתוספת פרטים ביוגרפיים קצרים (מקום מגורים, שנת לידה וכו'). למשל, על משה מנדלסון יובאו רק פרטים הנוגעים לתנועת ההשכלה בתוספת ביוגרפיה קצרה. באם הוא מוכר כאישיות ידועה ומפורסמת ביהדות (כגון הרמב"ם), יש להביא עליו ביוגרפיה שלמה ומפורטת בהדגשת הצדדים שמובאים בתורת חב"ד.

סיפורים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ביקורת[עריכה]

באישים מהסוג הראשון יש להביא רק ביקורת המובאת עליהם בכתבי רבותינו נשיאנו או בכתבי חסידים בני דורם.

באישים משאר הסוגים יש להביא עליהם ביקורת רק מנקודת מבט חב"דית ולא מנקודת מבט אחרת. פירוש המושג "ביקורת מנקודת מבט חב"דית" היא אשר נשוא הערך עשה משהו המנוגד לדעת רבותינו נשיאנו, לסכסוכים אישיים אין מקום כאן.

בכל המקרים יש להיזהר אשר הביקורת תהיה ביקורת משקפת, זאת אומרת באם מישהו אמר משהו פעם אחת ובעקבות זה נכתב עליו מאמר באתר או בעיתון חב"די, אין זה נקרא ביקורת משקפת. הביקורת צריכה לשקף באופן מוחלט את האישיות ואת הביקורת עליו. בכל מקרה, צריכים להיות מובאים כל הצדדים ובאופן אובייקטיבי.

כל הנ"ל הוא תקף רק במקום שהביקורת נובעת מהחסידים, אך במקום שהביקורת נובעת מהרבי אין הכללים דלעיל תקפים.

לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים[עריכה]

המטרה של הפיסקה "לקריאה נוספת" הינה במקום אשר לאו דוקא מתקבלת תמונה שלמה מתוך הערך עצמו אפשר לקרוא במקום נוסף על נשוא הערך או דעותיו. משהו שנכתב על ידי נשוא הערך ואינו משקף אותו או את משנתו אין להכניס לפיסקה זו. למשל, באם נשוא הערך כתב פעם טור הספד על ידיד אין להכניס את זה ברשימת לקריאה נוספת בערך זה אך יש מקום לשקול אם להכניסו לערך על נשוא הטור.

כמו כן, אין להפציץ את רשימת הלקריאה נוספת ברשימה ארוכה שבקריאת הדברים עולים כפילויות רבות ובקושי יש פרט אחד חדש בכל מקום.

בדומה לזה היא הפיסקה "קישורים חיצוניים" אשר מטרתה זהה. באם אחד התראיין לתוכנית המפגש שלי וסיפר סיפור על קרוב משפחה, אין להכניס את הקישור לערך של המתראיין אלא לערך של נושא הראיון. ידיעות על פטירתו יש להביא רק מאתר חב"די אחד (המפורט ביותר).

בקישורים החיצוניים אפשר להכניס גם קישורים לספרים שכתב נשוא הערך או למאמרים מפורסמים שהוא כתב.

משפחה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תמונות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה]