אפרים מול
הרב אפרים (פרדי) מול, (ו' אדר שני תרח"צ, 1938 - ל' ניסן תשפ"ג, 2023) היה חסיד חב"ד ניצול שואה, מזקני קהילת חב"ד בירושלים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בו' אדר שני תרח"צ בפרברי בריסל שבבלגיה, כבן יחיד להוריו ראובן יואל (יוליק) ובלה מול, במשפחה שהיגרה מוורשה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בעקבות עליית הנאצים לשלטון וכיבוש בלגיה, ניסו הוריו בשלהי שנת תש"ב להימלט מבלגיה דרך שוויץ אך משתף פעולה הסגיר אותם לידי הגסטאפו בעיירה צרפתית על גבול שוויץ, ובעוד הוריו נשלחו למחנה השמדה, הוא נמסר למנזר, וכעבור מספר שבועות הוא הועבר לבית יתומים יהודי בפריז.
בהמשך, עבר למשפחה מאומצת בשם וייל, ובהמשך כאשר הגרמנים ניסו לעלות על עקבותיו וללכוד אותו, הוא הוסתר בדירה בפרברי פריז, שם דאגה מכרה גויה של המשפחה לכל צרכיו עד סיום המלחמה ושחרור העיירה מידי הגרמנים בקיץ של שנת תש"ד.
הוריו המאמצים לא שמרו תורה ומצוות ושלחו אותו ללמוד במסלול החינוך הצרפתי הכללי, בה גדל והתחנך עד גיל 18, אז נחשף והחל להתעניין במשמעות היותו יהודי בעקבות מבצע סיני שהדיו הגיעו עד לצרפת.
בשנת תשי"ז ביקר לראשונה בארץ ישראל, ובעקבות רשמיו העמוקים מהביקור, ביקש להתגייס לצה"ל, אך הוריו המאמצים התנגדו לכך בתוקף, והוא גויס לצבא צרפת והשתתף במלחמת אלג'יריה.
בשנת תש"כ השתחרר מהשירות בצבא צרפת עלה לארץ והתיישב בקיבוץ הדתי 'שדה אליהו', בו גם התחתן עם רעייתו מרת רחל, ובמקביל לעבודתו במשק הקיבוץ, הקדיש שעות רבות מידי יום ללימוד יהדות והשלמת פערים.
בהמשך, גויס לצה"ל ושימש כחבלן ביחידות מילואים קרביות, ובמהלך השירות הכיר את הרב יצחק ידגר שהדביק אותו בהתלהבות החסידית וגרם לו להתקשר לרבי ולהפוך בעצמו לחסיד חב"ד.
בשנת תשכ"ו עזב את הקיבוץ עם עם רעייתו ושתי בנותיו ועבר להתגורר בירושלים.
תחילה עבד כגנן ושתל את רוב העצים בגן סאקר. לאחר מכן, היה פקיד במשרד האוצר ואחר כך עבד במפעל שמייצר מנועים למטוסי קרב. במקביל, המשיך לשרת ביחידות מילואים קרביות בצה"ל, ולאורך השנים השתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים[1] ומלחמת לבנון הראשונה.
עם פרישתו לגמלאות השתלם כסופר סת"ם והחל לכתוב תפילין ומזוזות, ובמקביל, החל בשנת תשע"א לפקוד את מוזיאון 'יד ושם' פעמיים בשבוע, כשהוא מוסר הרצאות ועדויות על זמן השואה בפני הקבוצות המבקרות במקום. את הרצאותיו מנצל כדי להניח תפילין ולעורר לשמירת תורה ומצוות. כמו כן מוזמן להרצות בבסיסי צה"ל, בתי ספר, ועוד[2].
התגורר בשכונת הר נוף שבירושלים.
בשנת תשפ"ג נבחר לפתוח יחד עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו את שרשרת הטקסים הרשמיים לציון יום השואה[3], ובמהלך המפגש המקדים בלשכת ראש הממשלה התמוטט, וכעבור פחות משבוע נפטר בל' ניסן תשפ"ג.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יואל מול - חשמלאי חסיד חב"ד, מתנדב ביחידה למלחמה בפשיעה חקלאית במג"ב מטה יהודה.
- בתו, מרת בלהה ליפשיץ
- בתו, מרת ביתיה מול
- בתו, מרת אביגיל גור
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סיפורו של הרב אפרים מול, שבועון בית משיח
- "משפחתי מאירה את גן העדן של הוריי", ראיון לאתר כיכר השבת, יום השואה תשע"ט
- נקמה של ילד קטן, בתוך גליון עולם החסידות
הערות שוליים
- ↑ במלחמת יום כיפור הגיעה 'התראה חמה' על מתקפת גזים שהמצרים מתכננים, וקיבל פקודה ישירה להסיר את זקנו. במכתב תשובה לשאלתו, ציין הרבי בבירור שלא תהיה מתקפת גזים, וסיפורו הפך למפורסם.
- ↑ ר' אפרים דובר שלוש שפות, ובשל כך האפשרויות שלו כניצול שואה להעיד ולספר בפני קהל מגוון יותר, גדולות יותר.
- ↑ החזות שלי תגיד הכל, דיווח באתר COL.
