אפרים זלמן סודקביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' זלמן סודקביץ

הרב אפרים זלמן סודקביץ (ט"ו טבת תרע"ה - כ"ו טבת תשע"ג), ממייסדי היישוב החב"די בכפר חב"ד.


תולדות חיים[עריכה]

נולד בפולין, בט"ו טבת תרע"ה לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה.

כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות פולין ועברה למוסקבה. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את בתו עם מרת סימה, בת למשפחת לוין החסידית מהעיירה נעוועל.

בימי מלחמת העולם השניה ברח מאימת הנאצים המתקרבים, וממוסקבה עבר לטשקנט לשם הגיעו באותו הזמן חסידים רבים.

שהותו ברוסיה[עריכה]

במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד שהגיעו למקום. המצב הגשמי והרוחני במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'חדרים' המחתרתיים.

לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.

בריחתו מרוסיה[עריכה]

בתחילת שנת תש"ז נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר לבוב. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני שמחת תורה, ובדרכו ללבוב עצר במוסקבה, שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו.

לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר וינה, שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב שמריהו ששונקין, הרב בצלאל וילשנסקי, הרב משה זלמן קמינצקי, הרב יוסף גולדברג, הרב שמואל בצלאל אלטהויז והרב ישראל קוגל. מוינה המשיכו לפריז ושוכנו במלון 'פרימה'.

בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מהרבי הריי"צ לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' יהודה חן ור' חיים שרייבר, ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא בית כנסת ויהודים שיוכלו להכין את נכדה לבר המצווה. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. בהתוועדות שנערכה בכפר חב"ד כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' דוד אברהם לסלבוים שהשתתף בהתוועדות שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה[1].

כשנתיים לאחר שהגיע לפריז, בשנת תש"ט, עלה לארץ הקודש.

בארץ ישראל[עריכה]

בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש אגודת חסידי חב"ד דאז, הרב אליעזר קרסיק. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מהרבי הריי"צ להקים את כפר חב"ד לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן. לפרנסתו ניהל מכולת ששימשה את תושבי כפר חב"ד, ובהמשך גם פתח מפעל מזגנים.

עם הקמת כפר חב"ד מונה ר' זלמן ליו"ר המועצה הדתית בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של הרב, השוחט, הוצאות המקווה ועוד.

בהתוועדות עם הרבי[עריכה]

בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה לארצות הברית, נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' זלמן שניאורסאהן. באמצע ההתוועדות שאל הרבי לשמו של ר' זלמן. הרב שניאור זלמן בוטמן מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' איסר קלובגאנט תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): "שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט בפירוש רש"י", והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים