חסידות באבוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלושה דורות של אדמור"י באבוב: הסבא הרב"צ מבאבוב, הבן המהר"ש מבאבוב, והנכד המהרנ"ץ מבאבוב
רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד

שושלת באבוב היא שושלת בת של חסידות צאנז, מיסודו של רבי חיים מצאנז.

השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה הי"ד.

ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי בן ציון הלברשטאם, בנו רבי שלמה הלברשטאם שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס, ובנו רבי נפתלי צבי הלברשטם.

הדור הרביעי

לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת תשס"ד, מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק. באלול תשס"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, ואף אחד מהמוסדות לא בידי הצד השני, עד תום דין התורה.

רבי בן ציון הלברשטאם מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת בורו פארק.

בשנת תש"ע הנהיג תקנות מחמירות כנגד פאות נכריות ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה נכרית אזי תהיהיה הפאה מכוסה בדווקא.

בב' תמוז תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני קריאת התורה בנוסח "ויחון עלינו לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון אותנו לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים[1], ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שהמשכילים - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח,. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי ספריית חב"ד ליובאוויטש בשכונת קראון הייטס, וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע בסידור הבעל שם טוב, ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.

יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע בסידור תהלת ה'.[2]

רבי מרדכי דוד אונגר, הוא חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בגאונות ועבודת השם נפלאה. בחיי זקינו רבי שלמה מבאבוב כיהן כר"מ הישיבה וסחף אחריו קהל גדול מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי נפתלי צבי מבאבוב, חלק גדול מחסידי באבוב הכתירו אותו לאדמו"ר, והוא מנהיג את עדתו בבית המדרש החדש של חסידי באבוב ברחוב 45, מכיון שבית המדרש הישן בשליטת אחיו של רבי נפתלי צבי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה לדוגמא בסידור כל בו.
  2. ראה כאן.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.