תהלים קכ"א

תהלים קכא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים
א: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: ב: עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: ג: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: ד: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: ו: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ז: ה' יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ח: ה' יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" הוא מזמור קכ"א (הפרק ה-121) בספר תהלים. פרק זה נכלל בקריאת שמע שעל המיטה, בתפילת שחרית של שבת ובקידוש לבנה, וכן מהווה סגולה ליולדת ולתינוק, ולאור קריאת הרבי נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים.

בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, כתחיה ותפילה לה' שיושיע אותם.

מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר למעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר המעלות'.

תוכן המזמור

המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה סימטרית כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה.

• פסוקים א'-ד': מעין דו שיח הכולל את תיאור מצבו הנואש של המתפלל ובקשתו לתפילה, והתחזקות בטחונו בה' שיגן עליו ויושיע אותו.
• פסוקים ה'-ח': מעין תשובה שעונים למתפלל ומחזקים אותו ששום מאורע לא יפגע בו, וה' ישמור עליו.

שימושים וסגולות

ערך מורחב – קמע ליולדת ולתינוק

בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן, נוהגים לומר את המזמור מידי יום כחלק מסדר קריאת שמע שעל המיטה לקראת סופה, קודם הקטע 'גד גדוד יגודנו', וכמו כן הוא נכלל בברכת קידוש לבנה (ככל הנראה בשל האזכור של השמש והירח).

בנוסף, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם ברוך שאמר, כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר.

בכתבי האריז"ל מבואר שהשינוי 'שיר למעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד ו' קצוות, ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולם, ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע.

שימוש נוסף של מזמור זה, הוא בקמע ליולדת ולתינוק כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים.

בתורת החסידות

• אשא עיני אל ההרים - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות.
• אשא עיני - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה.
• מאין יבוא עזרי - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו.
• עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא עתיקא קדישא - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ.
• עושה שמים וארץ - הקב"ה כופה את השמים והארץ שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו.
• לא ינום ולא יישן שומר ישראל - בחינת עתיק.

ניגונים על הפרק

כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו, לקראת י"א ניסן תשפ"ב חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק, כשבשנה זו קיבל הדבר נופך מיוחד בשל ציון היובל המיוחד של 120 שנה להולדת הרבי.

מלבד הניגון שנבחר על ידי וועדת הניגונים ליובאוויטש, התקבלו בין אנ"ש עוד מספר ניגונים על המזמור:

• 'אשא עיני אל ההרים' - חובר על ידי הבעל מנגן החסידי ר' שלום ברוכשטט.
• 'עזרי' - ניגונו של הזמר החסידי ר' אברהם פריד, שהופק כקליפ מיוחד בשיתוף עם האחיינים שלו, לקראת האירוע החגיגי של חסידי חב"ד בקראון הייטס.
• 'שיר למעלות' - ניגון שהתאים ר' אלאור ולנר למזמור כמידי שנה, מתוך מטרה להקל על שינון ואמירת פרק התהילים של הרבי על ידי תלמידי מוסדות חב"ד.
• 'שיר למעלות אשא עיני' - הולחן על ידי הת' יענקי מרטון, והתפרסם בביצוע מקהלת הפנסאים באירוע שנערך על ידי צעירי אגודת חב"ד באיצטדיון טדי בירושלים לקראת יובל ה-120 לרבי.

קישורים חיצוניים

• קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א, ביאורי המפרשים מתוך תהילים 'יהל אור', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק