שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שניאור זלמן רובשוב עם הרבי בחדרו
מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב יוסף ויינברג והרב דוד חנזין

שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ-י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, שר החינוך ופרזידנט[1] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג-תשל"ג.


תולדות חייו

נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ למשפחה חב"דית שורשית, ונקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו.

בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג, בה השתתפו גם הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ. בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות, וכעבור שנתיים פגש אותו בארץ ישראל.

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.

13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם הרבי. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים תשכ"ג-תשל"ג - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת תשל"ה.

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל כ”ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח בשנת תשכ"ו (לאחר הבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא היתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם היתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [=מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידי שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זהו, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד. סייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.

נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

מסכת הקשרים בין הרבי לבין שז"ר מופיעה בספר נשיא וחסיד מאת ר' שמואל קראוס.

התואר פרזידנט

על פי מכתבו של הרבי[2] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".

אנשי הקשר המרכזיים

אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרבי, פנה למר שז"ר בתואר פרזידנט ולא בתואר המקובל 'נשיא', ראו הרחבה בפסקה התואר פרזידנט
  2. אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.