הבדלים בין גרסאות בדף "שמעון רוזנברג"
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
(←משפחתו) |
||
| (32 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]] | [[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]] | ||
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]] | [[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]] | ||
| − | הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד | + | הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים. | נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים. | ||
| − | כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[ | + | כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]). |
| − | בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}. | + | בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}. |
את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר. | את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר. | ||
| + | |||
| + | גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | ||
בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]. | בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה. | בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה. | ||
| − | בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד | + | בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]]. |
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים. | לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים. | ||
| + | |||
| + | בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה. | ||
| + | |||
| + | נכון לשנת [[תשפ"ג]] משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת. | ||
===ביקורת=== | ===ביקורת=== | ||
| − | לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} | + | לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסגרת של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות'. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה. |
| − | בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס | + | בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' ב[[אייר]] תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news/61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' [[ניסן]] תשע"א.}}, אחרי ההתנגדות של רבני חב"ד הוא רצה לבטל את השתתפותו בטקס, אך הרבנים הורו לו שלא לבטל מחשש לחילול השם ושילך לא בשם חב"ד,הוא הסכים בתנאי שהרבנים יחתמו על מסמך שהם אכן מורים לו לא לבטל, הרבנים חתמו, והוא אכן השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת '''ארץ''' ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן". |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]]. | + | * בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]]. |
| − | *בנו, הרב שמואל רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] | + | * בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב. |
| − | + | ||
| − | *חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]]. | + | * חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]]. |
| − | *חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]]. | + | * חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]]. |
| − | *חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[ | + | * חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]]. |
| − | *חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד | + | * חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני). |
| − | *חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]]. | + | * חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]]. |
| − | *חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]]. | + | * חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]]. |
| − | *חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]]. | + | * חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]]. |
| − | *חתנו, | + | * חתנו, אלישע גלוברמן. |
| − | *גיסו הרב יוסף הרשקוביץ - לוד. | + | |
| + | * גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]]. | ||
| + | * גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]] | ||
| + | * גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק. | ||
| + | * אחיו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - ירושלים | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *'''[http:// | + | *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}} |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}} | {{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה | + | [[קטגוריה:אישים בעפולה]] |
[[קטגוריה:רבני שכונות]] | [[קטגוריה:רבני שכונות]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:03, 24 במרץ 2024
הרב שמעון רוזנברג (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר בעפולה, ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח שלוחי הרבי בבומבי של בתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בט' באב תש"ט להוריו דב בעריש ואיטה רוזנברג, בשכונת הרכבת בלוד, ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה משפיע קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.
כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון את"ה בישיבה בלוד, והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב דוד מאיר דרוקמן (כיום, רב העיר קריית מוצקין).
בתחילת שנת הלימודים תשל"א החל לעבוד כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובשנת תשל"ב נשא את רעייתו יהודית, בת הרב מרדכי אהרן מלוב ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מחודש שבט תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים[1].
את פעילותו החב"דית בעיר החליפו שלוחי הרבי לעפולה, האחים הרב חיים שלום ושלמה סגל, שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי בנצרת עלית מידיו של הרב איצ'קע גאנזבורג שפעל תחת הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' במגדל העמק השייך לגיסו הרב יצחק דוד גרוסמן.
כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר יצחק נבון.
בשנת תשס"ז נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב חיים יוסף גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו בתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג בפיגוע רצחני בבית חב"ד מומבאי. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של הרבי לצופים.
בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.
נכון לשנת תשפ"ג משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת.
ביקורת[עריכה]
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת תשס"ח, מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה[2] במסגרת של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות'. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.
בשנת תשע"א כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי[3], כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי בגנות הציונות[4], אחרי ההתנגדות של רבני חב"ד הוא רצה לבטל את השתתפותו בטקס, אך הרבנים הורו לו שלא לבטל מחשש לחילול השם ושילך לא בשם חב"ד,הוא הסכים בתנאי שהרבנים יחתמו על מסמך שהם אכן מורים לו לא לבטל, הרבנים חתמו, והוא אכן השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת ארץ ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן".
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - שליח הרבי בשכונת רמות בחיפה.
- בנו, הרב שמואל שלום רוזנברג - שליח הרבי במועצה אזורית גוש משגב.
- חתנו, הרב חיים יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב.
- חתנו, הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי בשכונת אחוזה בחיפה.
- חתנו, הרב שמואל גלפרין, קריית מלאכי.
- חתנו, הרב גבריאל נח הולצברג - שליח הרבי בבית חב"ד מומבאי (נהרג בפיגוע רצחני).
- חתנו, יעקב דוד לייטר, צפת.
- חתנו, אברהם מקוביצקי, מגדל העמק.
- חתנו, הרב אליקים וייסגלס, מגדל העמק.
- חתנו, אלישע גלוברמן.
- גיסו, הרב יוסף הרשקוביץ - לוד. מנהל חיידר אידיש כפר חב"ד.
- גיסו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - מזכיר בי"ד רבני חב"ד ומד"א דקהילת נחלת הר חב"ד
- גיסו, הרב יצחק דוד גרוסמן - מגדל העמק.
- אחיו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רק האמונה נותנת כח להמשיך - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ.
- ↑ הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה - אתר col.
- ↑ ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד
ד' באייר תשע"א.
- ↑ הרב דוד מאיר דרוקמן בטור הגות: הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!
ב' ניסן תשע"א.
