פורים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הרבי בחג הפורים תנש"א

חסידי חב"ד מביאים את שמחת החג לחיילים

פורים הוא חג שנקבע על ידי חז"ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני ומקורו כבר הוזכר בנ"ך במגילת אסתר. הוא חל ברוב המקומות בעולם ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון כירושלים חל החג ביום ט"ו באדר.

החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת אחשוורוש בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה אסתר לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי

החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום תענית אסתר לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא.

החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בחז"ל למעלת יום הכיפורים, היא מבטאת את מעלתם הרבה של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות לה' ומצוותיו במסירות נפש. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבע.

מקורו

הרקע ההיסטורי

ערך מורחב – מגילת אסתר

הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב היו היהודים תחת ממשלת אחשוורוש מלך פרס. בעקבות הריגת המלכה ושתי לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך.

כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - המן הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום י"ג באדר, סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על מרדכי היהודי שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור חז"ל^{[דרוש מקור]} היה בהשתחוואה זו איסור עבודה זרה.

נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים.

קביעת היום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קביעת יום הפורים מתוארת באריכות במגילת אסתר:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:

מעיון בתוכן הפסוקים נראה שהיה בקביעת החג שלבים ופעולות שונות שנעשו על ידי מרדכי ואסתר. "ויכתוב מרדכי" "וישלח ספרים" ולאחרי זה שוב "ותכתב אסתר..לקיים את אגרת...השנית" ושוב "וישלח ספרים" "ומאמר אסתר קיים.. ונכתב בספר".

רש"י מפרש שכתיבת המגילה נעשתה על ידי מרדכי ולזה כוונת הפסוק "ויכתוב מרדכי". ובנוסף שלח אגרות לתפוצות ישראל בכדי שישמרו את חג הפורים בכל שנה ושנה.

בכתיבתה של אסתר לפי רש"י משמע שלא היה עניין נוסף כי אם ששנה אחר כך שלחה שוב עוד אגרת נוספת לקיים ולחזק את ימי הפורים על כל פרטיה. אמנם האבן עזרא מפרש ששליחת האגרות הייתה לפי שארות מרדכי לא התקבלו אצל היהודים ולפי שהיא הייתה מלכה לפיכך דבריה התקבלו יותר אצל היהודים.

ודבריה שנכתבו בספר ("ומאמר אסתר.. ונכתב בספר") מפרש רש"י כדיון נוסף אודות קביעת המגילה כספר מכ"ד ספרי התנ"ך. ולפי פירוש האבן עזרא הוא ספר כהמגילה שכתבה אסתר אודות ימים אלו אולם אבד.

תאריך הקביעה

מצוות החג ומנהגיו

מצוות החג

• מקרא מגילה - ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית.
• משלוח מנות - משלוח מנות הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
• מתנות לאביונים - מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות החג המוזכרת במגילת אסתר: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם. הרמב"ם כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.
• משתה ושמחה - משתה ושמחה הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. חז"ל קבעו שחיוב שתיית היין בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

סדר התפילה

קודם תפילת שחרית ותפילת ערבית אסור לאכול עד שקוראים במגילה,בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת מודים שבתפילת השמונה עשרה, תפילת "על הניסים... בימי מרדכי ואסתר..." כמו כן אין להכריז על כך אלא ע"י טפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים בעת שיגיע לקטע הזה הוא יגיד אותו בקול. כמו כן לא אומרים "תחנון" ו"א-ל ארך אפיים" בתפילה.

בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק (שמות יז,ח-טז) וזכירתו, לתורה עולים שלוש עולים ולכל אחד קוראים שלוש פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את פרשת זכור יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו אפשר לתת מחצית השקל אם לא נתנו בתענית אסתר.

לאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם תפילין של רש"י), אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא מובא כמה טעמים לכך:

1. משום שלא אומרים "הלל" על נס שקרה בחו"ל.
2. קריאת המגילה בעצמה נחשבת כ"הלל".

מבצע פורים

ערך מורחב – מבצע פורים

הרבי הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. את המבצע ייסד הרבי בשנת תשכ"א אז יצא במכתב לכל המוסדות לצאת במצבע זה.

מנהגי פורים

• תחפושת - אחד מהמנהגים הוא שהילדים לובשים תחפושת, טעם המנהג הוא כדי להרבות בשמחה ולסמל שגם מתי שיהודי חוטא זה רק "תחפושת חיצונית" כמו מה שהיה בפורים (שעם ישראל נהנה מסעודתו של אחשורוש).
• הכאת המן - בפורים יש למחות את המן שהיה מזרע עמלק, המחייה נעשת ע"י הרעשה בעת שמזכירים את שמו במגילת אסתר ע"י רעשן.
• דמי פורים - בפורים נהוג גם לתת לילדים "דמי פורים".

ערים מוקפות חומה

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. העיר הודאית היחידה שהייתה מוקפת חומה אז היא העיר ירושלים, אולם קיימות ערים רבות אשר חוששים עליהם מפני שמא היו מוקפות חומה אז.

ענין זה הוא נפקא מינה לענין חגיגת חג הפורים, כי הערים המוקפות חומה חוגגות אותו בשושן פורים.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים.

פורים לעתיד לבוא

ערך מורחב – ביטול המועדים לעתיד לבוא

אמרו חז"ל, וכן נפסק להלכה ברמב"ם, כי אף שכל המועדים יתבטלו בימות המשיח, חג הפורים לא יתבטל. וכן אף שכל ספרי הנביאים והכתובים יתבטלו אז, מגילת אסתר תשאר נצחית (וכן ההלכות בתורה שבעל פה).

במשמעות הביטול דנו רבות בספרי גדולי ישראל; ובתורת החסידות מבואר, שאין הכוונה לביטול מוחלט חלילה - אלא שלגבי השמחה הגדולה והאור האלוקי המופלא שיהיה לעתיד לבוא, לא תהיה תפיסת מקום לשמחת המועדים, שגילוי האור האלוקי בהם הוא מוגבל יחסית למה שיתגלה אז. בדוגמת דברי חז"ל "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]. אמנם חג הפורים לא יתבטל גם אז, כיון שהשמחה והגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן גם לעתיד יהיה מורגש.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הגלות שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף ובמסירות נפש; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל.

פורים קטן

ערך מורחב – פורים קטן

כאשר השנה היא שנה מעוברת וישנם שני חודשי אדר, חוגגים את חג הפורים בחודש השני (הקרוי אדר ב'), ואילו י"ד באדר ראשון נקרא בשם פורים קטן, וחוגגים בו רק בעריכת סעודה מיוחדת, ובאי אמירת תחנון.

פורים משולש

פורים משולש הוא מאורע המתרחש כאשר יום ט"ו באדר - שושן פורים יוצא בשבת.

בירושלים, בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר ("שושן פורים"). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים: ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית.

הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו, כאשר בשבת עצמה נותרים המצוות של קריאה בתורה השייכת למחיית עמלק, ואמירת 'ועל הניסים'.

הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום פורים דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.

דיני פורים משולש

ערך מורחב – פורס מפה ומקדש

• ביום שישי, י"ד באדר - קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים.
• בשבת, ט"ו באדר - מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "ועל הנסים".
• ביום ראשון, ט"ז באדר - מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.

הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.

מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא בתלמוד בבלי רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת התלמוד ירושלמי בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון.

ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי, יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים.

רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון.

בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמע כשיטתו.

אצל הרבי

הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות".

במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי בה חל פורים בקביעות דומה היה בשנים: תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

בשנת תשי"ד ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק כוס של ברכה במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות, דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות.

גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת תשל"ז, בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה

בשנת תשמ"א הרבי התפלל תפיל מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.

באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה.

בתורת החסידות

בתורת החסידות מוסבר שיש קשר עמוק בין פורים ליום כיפור דבר שאף מתבטא בשמו של יום הכיפורים שהוא "כפורים" כמו פורים כמו שכתב אדמו"ר הזקן:"פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים", הרבי מסביר שאף לפורים יש מעלה גדולה יותר מיום כיפור, המשותף בין השניים שבשניהם יש קשר לגורל, (בפורים שהמן עשה גורל וביום כיפור יש גורל בין שני השעירים) שהוא מסמל משהו מעל הטבע, כך גם הקב"ה בימים אלו מתנהג אליו בלמעלה מטבע, אולם בעוד יום כיפור הדבר מתבצע ע"י צום ותענית, בפורים הדבר נעשה דווקא ע"י שתית יין ושמחה.

במחיצת רבותינו נשיאינו

חג הפורים היה מהמועדים הקבועים בהם נהג אדמו"ר הרש"ב להתוועד עם החסידים בכל שנה, וכך גם נמשכה המסורת בדורות שלאחריו.

בשל אופי ההתוועדות בחג הפורים, היו במועדים אלו גילויים רבים, ובין ההתוועדויות שנערכו לאורך השנים, היו מספר התוועדויות של שנחרטו בזכרון החסידים כמאורעות יוצאי דופן בשל הדיבורים המיוחדים שנאמרו בהם על ידי רבותינו נשיאינו או בשל הדברים שאירעו בעקבותיהם.

להלן רשימה חלקית:

• פורים תר"פ - חג הפורים האחרון עם אדמו"ר הרש"ב, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו. אדמו"ר הרש"ב קיים תחת שלטון הבולסביקים התוועדות ארוכה שנמשכה 12 שעות רצופות. בעיצומה של ההתוועדות נכנסו חיילי הבולשת עם נשק שלוף ואדמו"ר הרש"ב לא התפעל ואמר "נאמר חסידות והם יתבטלו", ופתח באמירת המאמר 'ראשית גויים עמלק', שהיה המאמר האחרון שאמר בפני החסידים.
• פורים תרפ"א - על אף שאדמו"ר הריי"צ היה נתון בסכנת חיים בשל מצבו הרפואי, התוועד הרבי במשך שעות ארוכות. התוועדות זו הייתה התוועדות חג הפורים הראשונה של נשיאותו, והרבי אמר מאמר חסידות שנמשך שעתיים וחצי ברציפות.
• פורים תרפ"ז - למרות האיומים המפורשים מצד אנשי המשטרה החשאית, התוועד הרבי במשך 15 שעות ודיבר בחריפות נגד הגזירות על החינוך היהודי ברוסיה. הרבי אף התבטא שכל מי שיש לו בן וימסור אותו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקים, לא יוציא את שנתו. באמצע ההתוועדות הרבי התעלף מרוב התרגשות, ולאחר שעתיים מנוחה חזר להתוועד.
• פורים תשי"ג - באופן חריג הרבי אמר 2 מאמרים במהלך ההתוועדות, וסיפר סיפור שמיימי על מאורע מזמן אדמו"ר הרש"ב, וכעבור זמן נודע על מותו הפתאומי של סטאלין באותה שעה.
• פורים תשט"ו - במהלך ההתוועדות הציע הרבי לנוכחים להרים את יד ימין כדי לקבל על עצמם את נסיון העשירות.
• פורים תשי"ח - סגנון ההתוועדות היה שונה מהרגיל והרבי דיבר עם החסידים דיבורים פרטיים רבים, וחלקם אף בסגנון של 'מוסר'. הרבי גם העניק ברכות מיוחדות, וההתוועדות נמשכה למעלה מ-9 שעות.
• פורים תשכ"ו - הרבי הרבה לחלק לחסידים 'לחיים' במשך ההתוועדות, והורה לרוקן את כל הקבוקים כי זהו זמן של 'כל הפושט יד נותנים לו' והעניק ברכות לכל מי שביקש. חלוקת ה'לחיים' נמשכה גם לאחר סיום ההתוועדות עד שהרבי נכנס לביתו.
• פורים תשל"א - הפרזידנט שניאור זלמן שז"ר ביקר בחצרות קודשנו והשתתף בקריאת המגילה, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי שנמשכה למעלה מ-4 שעות.

לקריאה נוספת

• אתחיל לומר מאמר חסידות והם יתבטלו, תיאור חג הפורים האחרון במחיצת אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ, שבועיים בלבד קודם הסתלקותו, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 44
• הפורים של הרבי החדש, תיאור חג הפורים תשי"א אצל הרבי בתרגום מאידיש מהעיתון 'פארווערטס', שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 49
• כשהרבי הכריז כל הפושט יד נותנים לו, תיאור ימי הפורים אצל הרבי מאת הר' מנחם מענדל גרונר, שבועון כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 25
• 10 עובדות חב"דיות - פורים מיוחדים בליובאוויטש, שבועון בית משיח גליון 1205 עמוד 33

קישורים חיצונים

• חלוקת קונטרס 'ואתה תצווה' תשנ"ב
• חג הפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
• הרבי בחג הפורים ● תמונות מיוחדות -
• נס פורים 5751 - החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ" - חוברת על ניסי מלחמת המפרץ -

שונות

• ניידות פורים בשדרות -
• מבצע פורים שנת תשס"ח -
• התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש -

שיחות הרבי

• התוועדות פורים תשל"ג -
• פורים תשמ"ב בבית חיינו -
• התוועדות פורים תשמ"ז -
• מגילת אסתר עם פירוש "שערי מגילה" מהרבי - אתר היברובוקס
• שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154) - דין קריאת המגילה באמצעות טלפון - אתר היברובוקס
• תורת מנחם חלק ה' לפורים וחג השבועות - אתר היברובוקס

מנהגים

• לקט מנהגי הרבי לחג הפורים בתוך שבועון בית משיח גליון לשבת פרשת צו תשע"ו
• ליקוט מהנהגות הרבי לחג הפורים - אתר torah4blind