הבדלים בין גרסאות בדף "כפר חב"ד"
| שורה 25: | שורה 25: | ||
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ומונה היום כ-1,267 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. | שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ומונה היום כ-1,267 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. | ||
| − | במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר | + | במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. |
בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים. | בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד. | עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד. | ||
| − | + | בכפר מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות עבור חסידי חב"ד בארץ הקודש מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד. | |
| − | + | ===מבנים ורחובות=== | |
| − | + | בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים. | |
| − | בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים | ||
| − | מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, | + | בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. |
| + | |||
| + | מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד. | ||
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב. | בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב. | ||
| − | == | + | ===כלכלה ותחבורה=== |
| − | |||
| − | |||
| − | + | בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות ומפעלים לעיבוד עור. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר. | |
| − | + | ==מוסדות בכפר חב"ד== | |
| − | |||
| − | + | כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים: | |
| + | *[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
| + | *[[אור אבנר]]. | ||
| + | *[[איגוד תלמידי הישיבות]]. | ||
| + | *[[מטה משיח באה"ק]]. | ||
| + | *[[מכון לוי יצחק]]. | ||
| + | *[[ספר התורה של ילדי ישראל]]. | ||
| + | *[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
| + | *[[שבועון בית משיח]]. | ||
| + | *[[שבועון כפר חב"ד]]. | ||
| − | + | ===מוסדות חינוך=== | |
| − | + | [[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]] | |
| − | + | מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | *גני ילדים. | |
| − | + | *תלמוד תורה. | |
| + | *[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]. | ||
| + | *[[בית ספר למלאכה]]. | ||
| + | *ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
| + | *ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]]. | ||
| + | *מוסדות [[אור שמחה]]. | ||
| + | *[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]. | ||
==כפר חב"ד ב'== | ==כפר חב"ד ב'== | ||
גרסה מ־19:42, 5 במאי 2011
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא מסודר. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ערך זה עוסק בישוב בארץ הקודש כפר חב"ד. אם התכוונתם לשבועון "כפר חב"ד", ראו 
כפר חב"ד הוא יישוב בישראל המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.
הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש. כיום מתגוררים בכפר כ-1300 משפחות. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.
במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-תש"ע מתגוררות בו יותר מ-1,500 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.
תוכן עניינים
ייסוד כפר חב"ד
מיד לאחר מלחמת העולם השניה, כחלק מהעליה הגדולה לארץ ישראל, החלו אנ"ש בארץ הקודש, לדבר אודות אפשרות לייסוד מושבה לחסידי חב"ד. בחודש כסליו תש"ט נתן לראשונה אדמו"ר הריי"צ את ברכתו להקמת מושבה נפרדת לחסידי חב"ד. בחודש ניסן תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרב שמריהו גוראריה לעזור בהקמת היישוב על בסיס חקלאי. במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק, והרב פנחס טודרוס אלטהויז פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.
תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.
כפר חב"ד כיום
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ומונה היום כ-1,267 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י.
במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר.
בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.
בכפר קיימים כעשרה בתי כנסת, שלושה מקוואות לגברים וכן מקווה לנשים.
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.
עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד.
בכפר מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות עבור חסידי חב"ד בארץ הקודש מידי שנה בימים מיוחדים כי"ט כסלו ועוד.
מבנים ורחובות
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.
בשנת תשמ"ו (1986) הוקם בכפר העתק של בנין "770", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, משרדי אור אבנר בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.
כלכלה ותחבורה
בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות ומפעלים לעיבוד עור. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.
מוסדות בכפר חב"ד
כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
- אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- אור אבנר.
- איגוד תלמידי הישיבות.
- מטה משיח באה"ק.
- מכון לוי יצחק.
- ספר התורה של ילדי ישראל.
- צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
- שבועון בית משיח.
- שבועון כפר חב"ד.
מוסדות חינוך
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.
- גני ילדים.
- תלמוד תורה.
- אהלי תורה - חדר אידיש.
- בית ספר למלאכה.
- ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- ישיבת אור תמימים. ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן גפני.
- מוסדות אור שמחה.
- ישיבת אור מנחם.
כפר חב"ד ב'
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' מענדל פוטרפס זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.
עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.
רבני כפר חב"ד
- הרב שניאור זלמן גרליק רבו הראשון של כפר חב"ד.
- הרב נחום טרבניק חתנו של הרב גרליק.
- הרב מרדכי אשכנזי הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב אליעזר קרסיק. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.
ועד כפר חב"ד
| ערך מורחב – ועד כפר חב"ד |
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב פיני'ע אלטהויז פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.
בשנת תש"כ הרב שלמה מיידנצ'יק מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.
אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ובשנים האחרונות הרב בנימין ליפשיץ.
לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:
הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף.
תחנת רכבת
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב, בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.
בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות
קישורים חיצוניים
- סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים
- ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961 מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - חב"ד און ליין
