הבדלים בין גרסאות בדף "אתרוג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה, עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]] | [[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|[[אתרוג קלבריה]]]] | ||
| − | [[ | + | '''אתרוג''' הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה [[נטילת לולב|לנטלם]] ב[[חג הסוכות]]. |
| + | |||
| + | ==אתרוג מורכב== | ||
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]] | [[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]] | ||
| − | + | אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך. | |
| + | |||
| + | ב[[משנה]], ב[[גמרא]] ובדברי ה[[ראשונים]] לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת ה[[אחרונים]] נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי [[משה אלשיך]] הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.}}. כך קבע גם רבי [[שמואל יהודה קצנלבויגן]] בשם אביו, [[המהר"ם פדובה]], והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - [[איטליה]] אם הם מורכבים או לא{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קכו.}}. אמנם [[הרמ"א]] ו[[הב"ח]] הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק{{הערה|ראה [https://www.sefaria.org.il/Responsa_of_Remah.117?lang=he שו"ת הרמ"א, סימן קיז]. [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_Bayit_Chadash%2C_HaYeshanot.135.1?lang=he שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה]-קלו.}}. | ||
| + | |||
| + | טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול{{הערה|דיון בטעמי האוסרים, ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/65/1.htm שו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד].}}: | ||
| + | *מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון{{הערה|ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.}}, או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה{{הערה|שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.}}. | ||
| + | *מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה{{הערה|שו"ת מהר"ם אלשיך שם.}}. | ||
| + | *מפני שנעשתה בו עבירה - איסור [[כלאים]]{{הערה|לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.}}. | ||
| − | == | + | [[הרבי]] כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד].}}. |
| + | |||
| + | ===שיטת רבותינו נשיאנו=== | ||
| + | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|סימן תקמח, סעיף לא.}}: {{ציטוטון|אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה}}. | ||
| + | |||
| + | אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר{{הערה|כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.}}) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה{{הערה|שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.}}, לפחות בחלק מאופני ההרכבה{{הערה|ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.}}. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה{{הערה|ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.}}. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הצמח צדק]] מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים{{הערה|בשו"ת צמח צדק שם.}}, אך מסקנתו היא לאסור את המורכב{{הערה|בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו [[אדמו"ר הרש"ב]] ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=164&hilite= אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב]) ו[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד]).}}. | ||
| + | |||
| + | == מנהגי חב"ד == | ||
| + | [[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}} | ||
מנהג חב"ד הוא לקחת [[אתרוג קלבריה|אתרוג מקלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים{{הערה|גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".}}. | מנהג חב"ד הוא לקחת [[אתרוג קלבריה|אתרוג מקלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים{{הערה|גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".}}. | ||
| שורה 11: | שורה 30: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| − | + | כל [[ארבעת המינים]] שבלולב מבטאים את ענין האחדות{{הערה|ראה בערך [[ארבעת המינים]].}}, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.}}. | |
| − | האתרוג | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה מ־10:42, 5 באוקטובר 2023
.png)
אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות.
תוכן עניינים
אתרוג מורכב
אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך.
במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול[1]. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא[2]. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק[3].
טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול[4]:
- מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון[5], או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה[6].
- מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה[7].
- מפני שנעשתה בו עבירה - איסור כלאים[8].
הרבי כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים[9].
שיטת רבותינו נשיאנו
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך שלו[10]: "אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה".
אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר[11]) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה[12], לפחות בחלק מאופני ההרכבה[13]. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה[14].
אדמו"ר הצמח צדק מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים[15], אך מסקנתו היא לאסור את המורכב[16].
מנהגי חב"ד
הרבי עם ארבעת המינים
| ערך מורחב – אתרוג קלבריה |
מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מקלבריה, שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים[17].
בחסידות
כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות[18], אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם[19].
קישורים חיצוניים
- להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות מענה הרבי אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא
- איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ברחובות.
- - אתרוגי קלברייה לארץ-הקודש, ניצוצי רבי, הרב מרדכי מנשה לאופר, גיליון התקשרות 586.
- 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
- קניית אתרוג בשמיטה, הרב חיים הלל רסקין
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן קי.
- ↑ שו"ת הרמ"א, סימן קכו.
- ↑ ראה שו"ת הרמ"א, סימן קיז. שו"ת הב"ח הישנות, סימן קלה-קלו.
- ↑ דיון בטעמי האוסרים, ראה בשו"ת צמח צדק, אורח חיים סי' סד.
- ↑ ראה שו"ת מהר"ם אלשיך שם, וצמח צדק שם.
- ↑ שו"ת הרמ"א, סימן קיז. מגן אברהם סימן תרמח, ס"ק כג. וכ"כ אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שם, סעיף לא.
- ↑ שו"ת מהר"ם אלשיך שם.
- ↑ לבוש סימן תרמט, סעיף ד. וראה בביאורו שו"ת בית אפרים, סימן נו.
- ↑ אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד.
- ↑ סימן תקמח, סעיף לא.
- ↑ כמבואר מדברי מהר"ם אלשיך - ראה בשו"ת צמח צדק שם, בהגהה. וכן כתב בשו"ת בית אפרים שם.
- ↑ שו"ת בגדי ישע סימן יד, סעיף כ.
- ↑ ראה הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'צד, ע' 83 ואילך.
- ↑ ראה בית אהרן וישראל קובץ ריא, ע' עב ואילך.
- ↑ בשו"ת צמח צדק שם.
- ↑ בדברי הצמח צדק אין מסקנא מפורשת, אך כן למדו בכוונתו אדמו"ר הרש"ב (אגרות קודש שלו חלק א, ע' קיב) והרבי מלך המשיח שליט"א (אגרות קודש חלק יב, אגרת ג'תתלד).
- ↑ גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".
- ↑ ראה בערך ארבעת המינים.
- ↑ ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, סעיף יד. ד"ה וחג האסיף תשמ"ג, סעיף ב.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
