בית דין צדק קראון הייטס

בית דין צדק קראון הייטס (מכונה בד"צ קראון הייטס) הינו בית הדין הרשמי והקבוע של שכונת קראון הייטס. בית הדין הוקם בשנת תשמ"ו, כאשר לפני כן כיהן רב יחיד שכאשר נזקק לבית דין היה מצרף אליו שני רבנים לא קבועים.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד"ץ הרב אברהם אזדבא, והרב יוסף ישעיה ברוין. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב דובער לברטוב.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ברחוב קינגסטון, בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

היסטוריהעריכה

בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד בקראון הייטס, מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב שמואל לויטין. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של אדמו"ר הריי"צ בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת תשכ"ד מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב זלמן שמעון דבורקין לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב אליהו יאכיל סימפסון, ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בחירות תשמ"העריכה

כשנה לאחר הסתלקותו של הרב זלמן שמעון דבורקין בי"ט אדר תשמ"ה, בקשו חברי ועד הקהל בקראון הייטס מהרבי למנות רב חדש. התשובה של הרבי הייתה "זה שייך כפשוט להחלטת בני ישראל תושבי השכונה שיח'". בעקבות כך הקימו בשכונה ועד לבחירות שנקרא ארגון "הנציגים", אליו נשלח מכל בית כנסת בשכונה נציג אחד לועד ובראשו הועמד הרב אליעזר זירקינד.

בעוד שועד הנציגים עסק בהכנות לבחירות החליטו חברי אגודת חסידי חב"ד למנות רב שנבחר מטעמם וכתבו על כך לרבי המענה היה: "היו כמה וכמה אסיפות בהנ"ל - מבאי כח כמה וכמה בתי כנסיות דהשכונה והמוסדות שבה ומהו לפתע פתאום ועד אגודת חסידי חב"ד ארגון עולמי??" לאחר מענה ברור שכזה מהרבי ועוד מענה אחד חריף ירד מהפרק ניסיון התנכלות זה, ואכן בא' ניסן תשמ"ו פרסם ועד הנציגים את פרטי הבחירות כשהמועמדים הם: הרב אברהם אזדבא, הרב מרדכי דב אלטיין, הרב דוד חנזין, הרב שלום מרוזוב, והרב יהודה קלמן מארלאוו.

ביום ד' ניסן התקיימו הבחירות בעזרת נשים של 770 ו-90% מתושבי השכונה באו ובחרו בשלושה רבנים: הרב דוד חנזין הרב יהודה קלמן מארלאוו והרב אברהם אזדבא.

אך בפועל כאשר כתב הרב דוד חנזין על מינויו הורה לו הרבי להמשיך ברבנותו בפתח תקווה ובתפקידו ברשת אהלי יוסף יצחק וועד רבני אנ"ש בארץ הקודש. לאור מענה הרבי, הוציאה ועדת הנציגים הודעה על מענה הרבי ועל בחירת רב שלישי לאחרי פסח. לאחר הודעה זו, אלו שלא ראו את הבחירות בעין יפה החלו ללעוג לוועדת הבחירות, באמרם שהוועדה לא בדקה אחר המועמדים קודם פירסומם. יו"ר הוועדה הרב אליעזר זירקינד כתב לרבי על המלעיגים, והרבי ענה "כבר השקיטם אדמו"ר הזקן בתחילת שו"ע שלו. יכול להוסיף - דאיתא בספרים אשר לעג אותיות עגל." וכך עודד אותו לערוך את הבחירות לרב השלישי.

בכ"ג ניסן נערכו הבחירות בברכת הרבי ונבחר ברוב קולות הרב יוסף אברהם הלר כרב שלישי בשכונת קראון הייטס. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי כ"ז סיון ולמחרת בשעת ההתוועדות נשא הרבי שיחה בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים^[1]. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

התייחסויות הרביעריכה

לאחר מינוי הרבנים הוחלט לערוך עוד בחירות ובהם להחליף את חברי ועד הקהל שהתנגדו נחרצות לבחירת הרבנים וניסו כל העת להתנכל במהלך זה. כשראו זאת חברי ועד הקהל, החלו להתנגד לבחירות תוך כדי שגייסו את ועד אגו"ח שפרסמו מכתב התנגדות בכתבם שבחירות בחב"ד זו המצאה שלא הייתה עד היום.

הרבי התייחס לכך באריכות ובחריפות: "ישנם כאלו שהחליטו, משום מה, שהם הבעלי בתים בשכונה זו, והם אלו שצריכים למשול ולשלוט על הציבור כולו.
ולדוגמה: כשצריכים לבחור רב לשכונה – הרי הוא ביחד עם חבריו, הם אלו שיקבעו ויחליטו מיהו המתאים לכהן בתור רב, והם ימנוהו לרב. לא נשמע דבר כזה בישראל – ש"עסקן" או כמה "עסקנים" יחליטו על דעת עצמם על בחירת רב. ועל אחת כמה וכמה כאשר אותו "עסקן" מכריז בגלוי – שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, אזי יתן כסף וכו', ואם לאו, לא יתן… ועל ידי זה רוצה לכפות את דעתו על הציבור כולו – הרי אין לך שוחד גדול מזה!
כשהתחילו לדבר אודות בחירות לרבנים – קיבלתי מהם מכתב: היתכן שאינני דואג לכך שיהיה רב בשכונה? כוונתם הייתה שבוודאי אמנה אותם להחליט מי יהיה הרב…
שנה שלימה מתנהלת הקהילה ללא רב – לא אכפת להם מאומה. ולפתע, כשמתחילים לדבר אודות בחירות לרבנים, ויש תקוה שיהיה מצב מתוקן, אזי מתעוררים שצריכים למנוע זאת בכל מחיר, כי אם שיקבלו כולם את מרותם שהם יחליטו וימנו את הרב שהם רוצים בו – היפך הדין ש"אין דן יחידי אלא אחד"!
ומאותה סיבה החרימו את הבחירות לרבנים ולא השתתפו בהם. ולא עוד אלא שניסו להפריע ולקלקל, לעורר ריב ומחלוקת וכו' – איסור גמור מן התורה.
כשראיתי את מצב הדברים, לא הייתה לי ברירה אלא להתפנות מכל עיסוקיי, ולדאוג לכך שיסיימו את בחירת ומינוי הרבנים בהקדם האפשרי . . ולכן יש צורך להכריז שכל מי שינסה להפריע לבחירות – "איז א רחמנות אויף אים" [= רחמנות עליו]… יותר מזה איני רוצה לפרש."

כשנה לאחר הבחירות בשבת פרשת יתרו תשמ"ז, כאשר הגיעה העלייה של עשרת הדברות במקום להעלות כנהוג לתורה את רב השכונה החליט הגבאי להעלות רב אחר מארץ הקודש. מעשה זה היה התנכלות מכוונת של כמה גבאים ועסקנים שלא הסכימו לקבל את רבני השכונה. תושבי השכונה החליטו לקיים אסיפת מחאה בזאל הגדול של 770, אך למרבה ההפתעה הגבאים (בהוראה של אחד מחברי אגו"ח) סירבו לתת רשות לקיום האסיפה ואף נעלו את 770.

כמובן שהדבר עורר רעש גדול בכל השכונה ואחד הגבאים כתב מכתב לרבי בו "הסביר" למה סגר את בית הכנסת, הרבי ענה לו על המכתב במענה חריף ביותר: "שגבאים יסגרו הבית כנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא וחברותיה – הגבאים עושים זה. שלא ליתן העלייה הרבנית להמארי דאתרא גם במוסקבא לא עשו זה עד עתה!!"

בשבת שלאחר מכן, פרשת משפטים, הקדיש הרבי שיחה שלימה לנושא. תחילה דיבר הרבי על תפקידם של הרבנים בכל הדורות, ולאחר מכן עבר לדבר על ייחודיותם של רבני שכונת קראון הייטס, שהם מהרבנים היחידים בעולם שנבחרו על ידי רובא דרובא של תושבי קהילתם, ולכן אין אף אחד שיכול לומר שהרב לא מוצא חן בעיניו. הרבי המשיך וציטט את לשון הגמרא^[2] על כך ש"ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים".

בעקבות השיחה החריפה, החליט מיד אחד מגבאי בית הכנסת 770 להתפטר מתפקידו, גבאי נוסף התמהמה בבקשת הסליחה מהרבנים במשך מספר חודשים והרבי התעלם ממנו באותה תקופה לחלוטין עד לאחר שביקש סליחה ברבים.

הרבי המשיך בכל אותה העת לפעול לחיזוק מעמדם של הרבנים, והבהיר שבכל שאלה יש לפנות אל הרבנים, בין שהמדובר הוא במוסדות מקומיים הפועלים בשכונה ובין כשהמדובר במוסדות כלל חב"דיים. כך למשל ענה הרבי למנהלות בית רבקה בשכונה, בקשר למצב הכספי הקשה של המוסד שהיה באותה תקופה תחת הנהלת המרכז לעניני חינוך: "מכאן ולהבא בכל ענינים כהנ"ל לפי פסק דין רבני השכונה." באותו סגנון ענה גם כאשר התעוררה בעיה בין מרחיבי הספריה ובין הנהלת ישיבת תות"ל המרכזית, ואף בין ארגונים שונים מוציאי לאור של שיחות הרבי.

ניסיון להקמת ועד שיעקוף את רבני השכונהעריכה

בתחילת חודש חשון תש"נ התעוררו שוב כמה מבעלי המחלוקת והחליטו לחזור להילחם ברבנים. טענתם הייתה שהרבי כביכול לא מרוצה מרבני השכונה, ולכן יש לבחור רבנים אחרים שתחתם יהיו השלוחים ומוסדות ליובאוויטש והם יהיו כמו "רב ראשי" של חב"ד.

לצורך כך ביקשו לפרסם מודעה בעיתון אלגעמיינער זשורנאל אודות הקמת הועד שהוא יהיה הפוסק בכל עניני חב"ד. עורך העיתון הרב גרשון בער ג'יקובסון חשש לפרסם את המודעה ולכן הכניס אותה אל הרבי לקבל את אישורו. מענה הרבי היה: "כפשוט הנני שבע רצון מועד הרבנים דהשכונה שליט"א ויאריכו ימים ושנים על ממלכתם. כפשוט אין רב ראשי בחב"ד (לא בשכונה ולא בעולם) ומעולם לא היה".

בפתיחת כינוס השלוחים באותה שנה, נעמד בליל שבת בסעודה המרכזית אחד מאותם עסקנים ודיבר נגד הרבנים חברי הבד"צ, וגילה את התכניות להקים ועד רבנים חדש. למחרת, בהתוועדות שבת, מחה הרבי בחריפות גדולה נגד ניצול הכינוס לענינים של מחלוקת נגד הרבנים.

עוד פעמים רבות ניסו לעקוף את רבני השכונה על ידי ועדות רבנים שונות ועל כולם הרבי הגיב בחריפות שהשתיקה אותם (זמנית). גם לאחר ג' תמוז תשנ"ד, הנסיונות לקעקע את מוסד הרבנות בקראון הייטס לא פסקו, ונמשכו בדרכים שונות עד לפניה לערכאות הגויים כנגד הרבנים.

בחירות תשס"ג ותש"עעריכה

בשנת תש"ס נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב אהרן יעקב שווי (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת תשס"ג התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

חברי בית הדין המיוחד

בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין, כאשר במהלך השנים תשס"ג - תש"ע התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת תשס"ו, על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.

בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף הכט - על ידי הרב שווי. הרב משה הבלין והרב בנימין קופרמן - על ידי הרב אזדאבא. כאב"ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי.

בחודש ניסן תש"ע ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו"צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ"ו אלול תש"ע נערכו בחירות לרב שלישי^[3] - המועמדים שהתמודדו היו הרב משה בוגמילסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין והרב עמנואל חביב. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין^[4], כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו^[5].

מפני חיכוכים שונים לאחר בחירת הרב ברוין לאחד מרבני השכונה הקימו הוא והרב שווי גם הם מערכת כשרות של בד"ץ השכונה דומה לזו של הרב אזדבא שניתנה למספר מסעדות בשכונה. בכשרות שתחת הרבנים שוויי וברוין נוספה המילה מהדרין מלמטה, ובדרך כלל הוזכרו בה שמות הרבנים. בחודש תמוז תשע"ט סיכמו שלושת חברי בית הדין להשאיר את כל חיכוכי העבר מאחוריהם ולפעול יחד במסגרת בית הדין^[6]. ביום שישי ט"ז תמוז תשע"ט החלו הצעדים לאחדות בתוך בית הדין, כשבצעד ראשון יצא מכתב מהבית דין החתום על ידי שלשת הרבנים. לאחר מכן התפרסם ווידאו של יו"ר וועד הקהל ר' זקי תמיר, בו הוא מבשר על האחדות.

בל' ניסן תש"פ נפטר חבר הבד"ץ הרב אהרן יעקב שוויי מנגיף הקורונה ופועלים בו הרבנים אזדבא וברוין כבית דין שקול.

פסקי בית הדיןעריכה

התייחסות לתארי הרביעריכה

החלטה אודות התארים המתאימים לרבי. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי חג השבועות תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיוצא בזה אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של תורתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח. על התחום: הרב יצחק הכהן הנדל, הרב יהודה קלמן מארלו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יוסף הכט, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב ישעיהו הרצל, הרב הרצל כהן, הרב ישראל יוסף הכהן הנדל.

במוצאי חג השבועות תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר ג' תמוז תשנ"ד והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של הרבי, יצא אב ביה"ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב"ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר"ת זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

על המכתב חתמו: הרב יצחק הענדל (חבר הבד"צ במונטריאול); הרב יהודה קלמן מארלאו (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב מרדכי שמואל אשכנזי (מד"א כפר חב"ד); הרב יוסף הכט (רב העיר אילת וחבר בית דין רבני חב"ד); הרב שניאור זלמן גוראריה (חבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי בארצות הברית וקנדה); הרב ישעיהו הרצל (רב העיר נצרת עלית); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב ישראל יוסף הנדל (רב קהילת חב"ד במגדל העמק).

התנהלות אתרי חב"ד באינטרנטעריכה

בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים^[7], ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כמעט כל אתרי האינטנרט החב"דיים נשמעו לקריאת חברי בית הדין, חוץ מאתר חב"ד און ליין. ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.

בהתוועדות ב-770 לרגל ב' אייר תשע"ח, דיבר הרב ברוין על האתר "סי או אל לייוו", על רקע פרסום מודעת עידוד ללכת לקולג', אמר הרב שהאתר הוא "טמא", ואסור להיכנס אליו כלל.

הקדמת גיל הנישואיןעריכה

בחודש שבט תשע"ב יזם הבית דין קריאה משותפת^[8] של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל הנישואין הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'קבוצה' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה^[9]. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.