סכך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסכך על סוכת הרבי

סכך הוא מה שמכסים איתו את הסוכה, הסוכה נקראת "סוכה" על שם ה"סכך" - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו"[1].

‏‏צלתה מרובה מחמתה - הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה[2].

יש להשאיר מקום בסכך שיהיה אפשר לאות את הכוכבים[3].

הסכך צריך להיות מגידולי קרקע - פוסלת דגן.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל הענינים של סוכות ממשיכים בגלוי את מה שהיה בהעלם בראש השנה ויום הכיפורים.

תקיעת שופר[עריכה | עריכת קוד מקור]

"סכך" מצורף משלושה אותיות: ס בגימטריא שישים - רמז לששים תקיעות שתוקעים בראש השנה. כ בגימטריא עשרים רמז לעשרים שברים שתוקעים, וך בגימטריא עשרים - כנגד עשרים התרועות שתוקעים בראש השנה.

מענן הקטורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בחסידות שסכך הסוכה נמשכים מענן הקטורת, של העבודת הכהן גדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים.

צלתה מרובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם הפנימי לזה שסוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, הוא, כי חמה הוא רומז לשם הוי"ה, כמו שכתוב "כי שמש ומגן הוי' אלקים", שכשם שכדי שאור השמש יאיר ויתקבל בעולם הרי זה על ידי המגן דוקא, כמו כן הוא למעלה, שבכדי שאור הוי' יאיר ויתקבל בנבראים הרי זה על ידי שם אלקים דוקא, כי הנבראים אינם יכולים לקבל את האור האלקי דשם הוי' כי אם על ידי ההעלם של שם אלקים דוקא, אלא שהעלם זה הוא העלם של הגילוי, ועל ידי זה אי אפשר להיות המשכת בחי' סתימו דכל סתימין, ולכן סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, אלא ההמשכה היא ע"י ענין הצל דוקא, שהוא העלם לגמרי, הנה עי"ז נמשך בחי' סתימו דכל סתימין, ישת חושך סתרו.

וטעם הפנימי למה צריך להיות כוכבים נראים מתוכה, הוא, כי השמש וירח הם מרקיע הרביעי, והכוכבים הם מרקיע השמיני, ורקיע השמיני אינו בהחשבון של הרקיעים, כי שבעה הרקיעים הם רומזים על השתלשלות, ורקיע השמיני הוא למעלה מהשתלשלות ( - ספירת הבינה שבה מתגלה עתיק).

ולכן צריכים הכוכבים להיות נראים מתוכה, כי זה מורה על ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, בחי' עתיק.

וענין זה מרומז גם בענין הכוכבים בגשמיות, דאף שהכוכבים נראים קטנים, אבל באמת ישנם כוכבים שגדולים יותר מהירח ואפילו מהשמש, שהשמש וירח, לפי שהם בקירוב יותר נראים הם בגודל, והכוכבים להיותם מרחוק הם נראים כנקודות. והענין בזה, שהכוכבים הם בבחי' מקיף הרחוק שבא בבחי' נקודה דוקא[4].

פסולת דגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

[5].

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג חב"ד להרבות בסכך[6].

ר' אייזיק מהאמיל סיפר, שפעם עשה סוכה עבור רבינו הזקן, והורה לו שיוסיף סכך עוד עוד ועוד (נאָך און נאָך און נאָך)[7].


הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח סתרכ"ה.
  2. לקוטי שיחות חל"ב ע' 145, מבואר שע"פ הלכה כש­"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה" אף על פי שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כשרה משום ש"זה סכך גמור", כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה (היינו הסכך) "עשוי' לצל".
  3. ירושלמי סוכה פ"ב ה"ג.
  4. ד"ה סוכה שחמתה תשי"ד. וש"נ.
  5. לקוטי לוי"צ.
  6. ספר המנהגים חב"ד ע' 65. וראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רסו. וש"נ.
  7. ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות ה'תשכ"א, תו"מ ע' 38.