הקפות שניות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקפות שניות בכפר חב"ד (תשפ"ג)

הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים ובכלי זמר.

השתלשלות המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר בצפת לבקר במוצאי שמחת תורה בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות[1].

על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי 'אתה הראת' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון [2]. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.

לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".

הרבי הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ושלח מברקים מיוחדים בימים הסמוכים[3] למשתתפים בהקפות שניות.

מידי שנה נערך בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.

לאורך השנים נרשמו מספר תקריות בהן חוגים ופלגים שונים יצאו נגד מעמדי 'הקפות שניות' הנערכות על ידי חסידי חב"ד[4], אך ברובם המכריע של המקרים הסתיימו הדברים בהבנות משותפות[5].

ישנם קהילות בחו"ל הנוהגות לערוך 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה[6].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל בספרו שער הכוונות.
  2. כך לדוגמה מעיד החיד"א בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.
  3. רובם בערחה"ס, אך לפעמים בחוה"מ.
  4. ראו לדוגמה: מערכת שטורעם, קנאי ירושלים נגד הקפות שניות - באתר שטורעם
  5. מערכת שטורעם, רבני חב"ד בירושלים: "נצטרך למצוא פתרונות יצירתיים" - באתר שטורעם
    מערכת שטורעם, Ynet: רבני חב"ד מיישרים קו עם האדמו"רים - באתר שטורעם
  6. שו"ת לב חיים חלק ג' סימן קכה. החיד"א בספרו 'מעגל טוב' השלם עמוד ע"ג מעיד שכן נהגו בעיר אנקונה. שו"ת זרע אמת חלק ג' סימן ע"ו.