דוד פישר

הרב דוד פישר בצעירותו

הרב דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה

ר' שמואל חיים דוד הלוי פישר (יליד שנת תש"ח, 1947) הינו רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס ואיש עסקים בעל-צדקה חב"די.

בעבר היה מראשי העסקנים לביסוס והרחבת שכונת קראון הייטס.

תולדות חיים

נולד בט"ו תשרי תש"ח לאביו ר' שמשון הלוי פישר ולאמו מרת חיה שרה - בצ'כיה, ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.

למד בישיבת עץ חיים, תומכי תמימים לוד ובהמשך בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, היה חבר בועד הנחות התמימים, ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות.

בשנת תשכ"ט התחתן עם מרת גיטל בת ר' אברהם מאיר זרחי, התיישב בקראון הייטס, שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.

בשנת תשל"א היה יחד עם ר' שלום דובער חייקין נציגם של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.

עסקנות

בעקבות ההגירה השלילית משכונת קראון הייטס ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם 'חברה מחזיקי השכונה' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' מענדל שמטוב, ר' נחום פינסון, ומייסדי הועד הרב חייקל חאנין והרב צבי שטיינמיץ. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' זלמן יהודה דייטש, ר' שמשון סטאק, ור' יצחק גורביץ. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. רבים מתושבי שכונת קראון הייטס לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר, ובשנת תשמ"ו תושבים ממורמרים פנו אל חברי בית דין צדק קראון הייטס ותבעו אותו לדין תורה. בהמשך הוטל עליו נידוי ע"י בי"ד צדק קראון הייטס והוא פוטר מראשות הועד.

בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו ^{[דרושה הבהרה: מי הי' המועמד שלו?]}, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך בעצם ביקש להפריע בקיום ההליך התקין של הבחירות. בהתוועדות שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו אינם אפילו מקליפת נוגה ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי השלחן ערוך.

בחורף תשמ"ז, לאחר שכבר נבחרו הרבנים מארלו ואזדבא והעלער, קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש. בעקבות כך, ועד הקהל קראון הייטס קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-770. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770 ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: "שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא וחברותיה – הגבאים עושים זה" ובסיום התוועדות פורים תשמ"ז שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש בחלוקת דולרים שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: "חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע"י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)".

הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות ארצות הברית ולקבוע את מגוריו בחזרה בירושלים. טרם עזיבתו את קראון הייטס ביקשה רעייתו מהרבי על יד המקווה שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך^{[דרוש מקור]}.

בי"ט אדר ראשון תשנ"ב עבר אחיו בחלוקת הדולרים וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: "שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה".

החזרה לקראון הייטס

בשנת תשס"ה בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם ועד הקהל במסגרתו הסיר הרב אברהם אזדבא מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה ^{[דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]}. הרב יוסף ישעי' ברוין פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם.

לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב בקראון הייטס, וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב.

כיום מכהן כחבר הנהלת תומכי תמימים לוד, מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת 'קרן חסדי שמשון', תורם לשלוחים רבים, לשבועון כפר חב"ד, jem, וועד הנחות בלה"ק ולהוצאת ספרים קה"ת, ועוד.

משפחתו

גיסו, ר' שלמה זרחי

בניו:

• בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, בני ברק
• בנו, ר' שלמה פישר
• בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, רוסיה
• בנו, ר' מנחם מענדל פישר, מיאמי.
• בנו, ר' שניאור זלמן פישר
• בנו, ר' צבי הירש פישר
• בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב שמואל רבינוביץ' רב הכותל והמקומות הקדושים, ירושלים.
• בנו, ר' עמרם פישר, ירושלים.

בנותיו:

• בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת ארנונה בירושלים.
• בתו, מרת ברכה, אשת ר' מנחם וולף.
• בתו, מרת שולמית
• בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
• בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק, בלארוס
• בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
• בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' שרגא פייביש מרוזוב.
• בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
• בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.