שמן המשחה

		ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: הקשר החב"די לערך אינו מבואר דיו.
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שמן המשחה - הקב"ה ציוה למשה רבינו לעשות שמן מיוחד שבו היה עליו למשוח את המשכן וכליו, וכן מושחים בו את הכהנים הגדולים ואת מלכי בית דוד (וכן את הכהן ה"משוח מלחמה").

אופן העשייה

הציווי בתורה על עשיית שמן המשחה מופיע בפרשת כי תשא:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה

— שמות, ל, כב-כה.

המינים שהיה שמן המשחה מורכב מהם היו: מור, קנמון, קידה, קנה בושם ושמן זית, כל אחד במשקל מסוים שהתורה קבעה. יצירת השמן ממינים אלו הייתה על ידי תהליך של שרייה במים ובישול.

ישנו מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר. דעת רבי מאיר היא שבישלו את הסממנים בשמן זית שמידתו מפורשת בתורה - הין (י"ב לוג.) אך רבי יהודה הקשה עליו שלפי מספר הסממנים (1750) שהיו, אין זה אפשרי במציאות. לכן דעת רבי יהודה היא ששרו את הסממנים תחילה במים כדי שהשמן לא יספג בתוכם, לאחר מכן שרואותם בשמן זית, ואחר כך הוציאו את השמן זית משם.

דיני שמן המשחה

התורה מצווה במעשה השמן ובשימוש בו מצוות שונות:

וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.

— שמות ל, כו-לג.

איסור חמור הוא לעשות שמן זה במתכונתו ובמשקלו על מנת להמשח בו, אך העושה לצורך הציבור פטור.

וכן אסור לסוך בשמן המשחה שעשה משה, והעושה את השמן או הסך בשמן המשחה במזיד חייב "כרת".

כשמושחים את הכהן הגדול יוצקים השמן על ראשו וסכים על גבי עיניו בצורת האות X. את מלכי בית דוד מושחין על הראש בצורת נזר.

כלי המקדש שעשה משה במדבר נתקדשו על ידי משיחתם בשמן המשחה, אבל את כלי המקדש שעשו במשך הדורות אין צורך למשוח.

במסגרת מינוי מלך המשיח תיתכן גם משיחתו בשמן המשחה.

בחסידות

שמן המשחה הנקרא שמן משחת קודש הוא השמן דהיינו שהוא מקור החכמה הנקרא קודש במילא הוא למעלה מספירת החכמה דהיינו חכמה סתימאה.