אהבת ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־16:00, 15 בדצמבר 2024 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט על אהבת ישראל בתלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל
'ואהבת לרעך כמוך'. איור המחשה מאת שלום פייגין

אהבת ישראל היא מצוות עשה[1], לאהוב כל אדם מישראל, מקורה בתורה הוא בפסוק[2] "ואהבת לרעך כמוך". בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם הלל הזקן[3]. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר רבי עקיבא[4] "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה",

אף בתורת החסידות מהוה הענין של אהבת ישראל כאחד היסודות המרכזיים בעבודת ה'.

אהבת חינם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצות אהבת חינם היא מצוה לאהוב כל יהודי באשר הוא. אפילו יהודי הנמצא בקצווי תבל ומעולם לא ראה אותו. אהבת ישראל אמיתית היא כשאוהבים רשע גמור כמו שאוהבים צדיק גמור. כשם שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, כך יבנה בית המקדש השלישי על ידי אהבת חינם לכל יהודי.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענינה בכללות בתורת החסידות הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו כגון שכל ומדות טובות כ"א מצד שהוא ישראל[5] ואהבה זו הוא מצד הנשמה. אהבה זו צריכה להיות אהבה עצמית, כמוך, כפי שאוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של טעם ודעת, כך צריך הוא לאהוב את הזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת[6].

יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא את עצמו, ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של עצמו, זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו היסורים. וזהו הפירוש האמיתי ב"ואהבת לרעך כמוך" שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך.[7]

מעשה המצווה בו נצטווינו, הוא התבוננות בו בדברים המעוררים את האהבה לכל יהודי, ועל ידי ההתבוננות המתאימה ברור באופן וודאי שיגיע האדם לרגש ממשי של אהבת ישראל בלב[8]. אלא שהתבוננות זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה משכל[9] מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את בנו.

הטעמים לעצמיות אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

• אהבת ישראל היא אהבת ה':[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאחר וכל יהודי הוא בן של הקב"ה כמוזכר בפסוק[10] "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של הקב"ה וא"כ כשאוהב את האהוב, הרי זה כאילו אוהב את האוהב, וכן[11] מצד זה שכל יהודי יש בו נפש אלוקית שהוא חלק אלוקה ממעל ממש[12] ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו"[13] מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית להקב"ה ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי.

• כל עם ישראל כלולים בנשמת אדם הראשון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל עם ישראל כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת אדם הראשון וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, יתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, גם כשמתחלק לפרטים, בכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו" וא"כ, כל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו[14] ובמה שאוהב יהודי אחר, אי"ז כאוהב את הזולת כ"א כאוהב את עצמו.

מהותה בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ליקוטי אמרים - פרק ל"ב
" רבינו הזקן כותב בסידורו: "נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה"א להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל "

היום יום, ב' תמוז

בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את הנפש אלוקית מאחר ומצד נפשו הבהמית לא שייך לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון התניא[15] "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת על ידי שמגיע לידי ביטול כפי שממבאר אדמו"ר הזקן בתניא[16] בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד בכנסת ישראל ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.

אהבה ליהודי חוטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע ליהודי שחטא אשר עליו נאמר בגמרא[17] "שמי שראה בחבירו שחטא, מצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו" מבואר[18] שזהו רק במשהו שהוא בגדר חבירו וצריך להיות חבירו בקיום תורה ומצוות פירושו של דבר, שווה לו בכך שהוא מקיים תורה ומצוות.[19] ואף כבר הוכיח אותו על מה שעשה מצד מצוות[20] "הוכח תוכיח את עמיתך". ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא לאהוב אותו ועוד שאולי עי"ז יוכל לקרבו לתורה[21].

אהבת ישראל כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תנש"א בשבת פרשת מטות מסעי[22], דיבר הרבי אודות אהבת ישראל, וחידש בה חידוש עצום. אהבת ישראל כיום - אמר הרבי - אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר (!). אהבת ישראל כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד.

יש לציין שהודעה היסטורית זו חוברת לציוני דרך נוספים בהתקדמותנו לגאולה, עליהם הצביע הרבי בשנים האחרונות. לדוגמה: סיום עבודת הפצת המעיינות, סיום מלחמת חיילי בית דוד, סיום צחצוח הכפתורים, סיום עבודת התשובה הנצרכת לבוא הגאולה, וסיום עבודת בירור הניצוצות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38
  • להבין עניין אהבת ישראל, נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סה"מ לרמב"ם מצווה רו. הל' דעות (להנ"ל) פ"ו ה"ג. חינוך מצווה רמג.
  2. דברים לג, ד.
  3. שבת לא, א.
  4. ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד.
  5. סה"ש תש"א עמ' 93. שיחת ליל ש"פ תבא תש"ה. - כי ג' האהבות (אהבת התורה, אהבת ישראל, אהבת התורה) הם מצד העצם.
  6. לקוטי שיחות כרך ב עמ' 300, 435 (מיוסד על פרק ל"ב בתניא).
  7. לקו"ד (כרך ד) עמ' 1410.
  8. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד תכו. התוועדויות תשמ"ו חלק ב' עמוד 664. וראה לקיוטי שיחות חלק יז ע' 216 ואילך ובהערה 16 ושולי הגיליון שם.
  9. לקוטי שיחות שם עמ' 300.
  10. דברים יד, א.
  11. מובא בהיום יום, עמ' פא.
  12. ליקוטי אמרים, פרק ב
  13. מאמר הבעש"ט, הובא במאמר ד"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"ו) ובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' בכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. ובפ' חיי שרה כב, ד מפירוש היעבץ לאבות פ"ד מ"ב: התופס מקצת מן האחדות תופס כולו.
  14. לקו"ש שם. - והתכללות זו, נעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"ז, כי בכל החלקים הוא אותו עצם ממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י).
  15. פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, וכפי שהוזכר בתחלת הערך, שזהו אחד מיסודות עבודת ה'.
  16. פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם
  17. ראה פסחים, קיג, ב. ערכין, טז, א
  18. תניא שם ועיין ביאורי הרבי, מובאים בספר שיעורים בספר התניא
  19. זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"צ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון" פירוש, מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"צ הרי עליו אמרו חז"ל "עמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"
  20. ויקרא, יט, יז
  21. כמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום . . אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
  22. התוועדות שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, ב' במנחם-אב ה'תנש"א.ספר השיחות תנש"א, כרך ב, עמ' 717-719
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול