מגדל העמק
| מגדל העמק | |
|---|---|
 בניין בית הכנסת חב"ד בעיר | |
| עיר | מגדל העמק |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | רחוב חב"ד |
| מייסדי הקהילה | הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יצחק גולדברג, הרב יוסף יצחק גורביץ הרב יוסף יצחק סגל |
| רב הקהילה | הרב ישראל יוסף הנדל |
| מספר בתי חב"ד | 6 |
| מספר משפחות בקהילה | כ-350 |
| ראו גם | |
| אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק | |
| מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק | |
מגדל העמק היא עיר בצפון ארץ ישראל. הוקמה בשנת ה'תשי"ג, ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על עמק יזרעאל.
חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ה'תשל"ו ביקש הרב יצחק דוד גרוסמן על ידי אביו הרב ישראל גרוסמן מהנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ומהרב מענדל פוטרפס קבוצת בחורים שיבואו לישיבת מגדל אור במגדל העמק.
בשנת ה'תשל"ח ביקש מהרב מענדל פוטרפס שידאג לראש ישיבה לישיבתו, והאחרון הביא לעיר את הרב יצחק גולדברג שיכהן כראש ישיבה ואת הרב ישראל יוסף הנדל כמשגיח. ולאחר מן הצטרפו גם הרב יוסף יצחק גורביץ' והרב יוסף יצחק סגל. הישיבה נקראה 'תומכי תמימים - מגדל אור'.
בהתש"מ נפתח תלמוד תורה חב"ד בעיר.
בתשמ"ז חב"ד נפרד ממוסדות הרב גרוסמן והפכו לגוף עצמאי, ובכך הוכרז רשמית על הקמת תומכי תמימים במגדל העמק ובדרך ממילא גם קהילה.
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'קבוצה' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.
הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.
בהמשך הגיעו משפחות נוספות, כמו משפחת הרב דוד חדד, משפחת מוזס, משפחת אליאס ועוד.
בשנים הראשונות עזר ראש העיר (בתחילה עדיין מועצה אזורית) שאול עמור רבות לכל המוסדות ואף הצהיר שהוא מחשיב את עצמו לחב"דניק.
לקהילה בית כנסת מרכזי אשר חזיתו בצורת 770, על-שם הרבנית חיה מושקא שהוקם בברכתו של הרבי. בשנת תשפ"א נבנה מקווה חב"ד חדש בסמוך לבית הכנסת, בנוסף למקווה הקיים בישיבת תומכי תמימים.
לאחר שייסד הרבי את צבאות ה', החל ר' אליעזר פרסיה שהיה מלמד בתלמוד תורה לעשות פעילות צבאות ה' לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת (לע"נ הת' לוי הנדל ע"ה), מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של הפנסאים.
בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת תשס"ז (עד תש"ע) החל לפעול בעיר קעמפ גן ישראל צבא הגאולה (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות. במקביל מנהל הרב משה זלמנוב פעילות מטעם ארגון הנוער צבאות ה', ודיי קעמפ מיוחד בקיץ.
בשנת ה'תשע"ג נפתח בית כנסת לצעירים בבניין התלמוד תורה - בית הכנסת פעיל בשבתות וימים טובים. כרב בית הכנסת מכהן הרב שניאור זלמן קניג.
בשנת תשע"ו נפתחו שני בתי כנסת חב"ד בעיר: בקריית מגדל אור וברחוב מירון.
הרב משה ברדוגו פועל רבות בעיר בפרסום בשורת הגאולה. הרב ברדוגו מסתובב בעיר עם רכבו עליו יש שלטי משיח ומהרכב נשמעים שירי משיח וגאולה. כמו כן תלה הרב ברדוגו שלטים רבים בכל העיר שמבשרים על הגאולה הקרובה ועל בשורת הגאולה של הרבי שליט"א מלך המשיח.
ועד קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"פ הקים ר' מוטי מרקוביץ' את ועד קהילת חב"ד בעיר בסיועו והכוונתו של רב הקהילה, חותנו, הרב ישראל יוסף הענדל.
חלק מפעילות הועד למען הקהילה:
גיבוש הקהילה על ידי כנסים ואירועים שנערכים בתאריכים מיוחדים וביומא דפגרא.
הועד עוזר כספית לעשרות משפחות בקהילה לפני חגים.
הועד הקים את 'חנות החסד' הקהילתית. בחנות נמכרים מגוון מוצרים במחיר מוזל במיוחד לחברי הועד. כגון, מוצרי בשר ועופות בשחיטת ליובאוויטש, יינות בכשרויות מהדרין, ספרי חב"ד, ספרי קריאה ועוד מוצרים בסיסים.
כמידי שנה לפני חג הפסח מחלק הועד פירות וירקות חינם לחברי הועד, זאת בנוסף לחלוקות נוספות שנערכות מעת לעת.
בימי בין הזמנים מארגן הוועד מגוון פעילויות וטיולים לאנ"ש בעיר.
חברי הועד מורכבים מנציגי בתי כנסת חב"ד בעיר.
תפקידים בולטים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישראל יוסף הנדל - משלוחי הרבי לארץ הקודש רב הקהילה, חבר בבית דין רבני חב"ד ומשגיח בישיבה.
- הרב יצחק גולדברג - משלוחי הרבי לארץ הקודש ראש ישיבת תומכי תמימים.
- הרב יוסף יצחק גורביץ - משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשפיע בישיבה.
- הרב יוסף יצחק סגל - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר ומשפיע בישיבה ובקהילה.
- הרב דב מנחם דוברוסקין - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה ומרצה מבוקש בקהילה החרדית.
- ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
- הרב משה דוד אייזנברגר -מנהל התלמוד תורה.
- הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, ומי ששימש כגבאי, בעל קורא וחזן בחודש החגים.
- הרב אליעזר פרסיה - השליח בבית חבד הראשי.
- ר' מוטי מרקוביץ' - ממקימי ועד הקהילה.
מוסדות ומבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק בראשות ראש הישיבה - הרב יצחק גולדברג.
- ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה {מחלקת אור מנחם}- בראשות ראש הישיבה הרב עקיבא גולדשמיד.
- בית הכנסת חב"ד המרכזי בצורת 770, על שם הרבנית חיה מושקא.
- חנות החסד שע"י הועד - נמצא בצד מבנה בית הכנסת המרכזי.
- תלמוד תורה, בהנהלת הרב משה דוד אייזנברגר.
- כולל אברכים
- בית ספר בית חיה מושקא לבנות, יסודי, בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
- גני חב"ד לבנים ולבנות לכל גילאי הגן.
- תיכון לבנות, בהנהלת הרבנית חנה מושקוביץ.
- מקווה חב"ד בישיבה.
- מקווה לוי - ע"ש הת' לוי הנדל, במבנה בית כנסת חב"ד 770 המרכזי.
- בית חב"ד נוף העמק, בהנהלת השליח הרב אליעזר פרסיה. ובסיוע השליח הרב שמואל לוינסון.
- בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט והרב מני רוזנשיין.
- בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
- בית חב"ד ברחוב הערבה שבשכונת נחל צבי, בהנהלת השליח הרב רסקין והרב שמחה זאיאנץ.
- בית חב"ד בשכונת מצפה העמק-שריד - בהנהלת השליח הרב מענדי מישולובין.
- בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
- בית כנסת חב"ד ברחוב מירון. שליח הרבי דוד גינזבורג.
- בית כנסת לצעירים - ממוקם במבנה הת"ת.
- בית ח"ם - בית התבשיל טוב וחסד בהנהלת הר' אליהו אליאס.
- בית כנסת ליוצאי רוסיה (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הרב אלחנן שוחט.
- בית משיח במרכז העיר.
פעילות ישיבת תומכי תמימים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תלמידי ישיבת חב"ד בעיר מפעילים את פעילות צבאות השם לילדי הקהילה לעילוי נשמת הת' לוי הנדל ע"ה. בכל ליל שבת (מלבד שבתות חופשה) מקיימים התמימים פעילות וקבלת שבת לילדי אנ"ש בקומה התחתונה של בית כנסת חב"ד המרכזי. כמו כן, מקיימים הבחורים מידי פעם כנסי צ"ה ומבצעים לילדי אנ"ש. בכל שנה, לקראת ל"ג בעומר מארגנים הבחורים קבוצות מתופפים מילדי הקהילה שהולכים לתופף בתהלוכות בצפון בשבוע של ל"ג בעומר.
תלמידי הישיבה מפעילים בנוסף סניף של ארגון הפנסאים במגדל העמק.
צבאות ה' בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
תנועת הנוער צבאות השם במגדל העמק פועלת כסניף לתנועה הארצית, מאז תשנ"ח (1998) ועד היום[1]. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב משה זלמנוב, משלוחי הרבי למגדל העמק לזכר נשמת אביו הרב ישראל יצחק זלמנוב והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר, במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה.
מפעילות הסניף[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער צבאות השם בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה. והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים[2]. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.
מידי חודש עורך הסניף כנסי 'ראלי' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור[3], בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של הרבי, חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).
גן ישראל מגדל העמק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – גן ישראל מגדל העמק |
עלון 'הקרב האחרון'[עריכה | עריכת קוד מקור]
עלון הקרב האחרון הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף במאות עותקים[4], בכל איזור הצפון. עד שנת ה'תשע"ח יצאו לאור כ-70 עלונים.
מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - משל ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.
קעמפ צבא הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – גן ישראל צבא הגאולה |
בימי בין הזמנים מתקיימת קייטנת 'צבא הגאולה' במבנה התלמוד תורה בפיקוח מנהלי מוסדות חב"ד בעיר. בקייטנה משתתפים בכל שנה כ-100 ילדים והיא מיועדת לילדים העולים לכיתה א'-ז'. כל הכיתות מחולקות לסיירות ולכל 'סיירת' יש שני מדריכים.
במהלך ימי הקייטנה הילדים נהנים מלימוד מושקע ומהנה ומטיולים חוויתיים ברחבי הארץ.
רמז שמה של העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי כתב[5] בקשר לשם העיר: "מגדל העמק - מזכיר ומעורר וממשיך מתואר כנסת ישראל ועם ישראל (מגדל דוד, שושנת העמקים) ועי"ז בכל אחד ואחת מהם שיהי' כמגדל גו' צווארך הפסוקים"[6]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מגדל העמק" - חוברת המלקטת משיחות ואגרות הרבי אודות העיר מגדל העמק. יצא לאור בכ' מנחם אב תשס"א על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי - מר שאול עמור, בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ו
(הקישור אינו פעיל, א' סיון תשפ"ג) - התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, תשרי תשע"ב (הקישור אינו פעיל, א' סיון תשפ"ג) - האתר של צבאות ה' במגדל העמק
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ 1 עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק
- ↑ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת
- ↑ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי
- ↑ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק
- ↑ במכתב לכינוס השלוחים לארץ הקודש בתנש"א שהתקיים בישיבת תומכי תמימים בעיר - נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ט ע' 287 - 290
- ↑ שיר השירים ד, ד. ב, א.