האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
ביום כ"ז אדר א' תשנ"ב עבר הרבי שבץ מוחי, בעת שהותו באוהל. האירוע השפיע על התנהלותה של חסידות חב"ד ועל הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ג, היה הרבי מופיע בפני החסידים על מרפסת שנבנתה בתקופה זו, בתוך האולם המרכזי שבבית 770.
אירועים שקדמו לאירוע
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.
ביטויים בשיחות
החל מתחילת חודש אדר א' החל הרבי באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב שיחה, בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "ביטול בשישים". המטה העולמי להבאת המשיח ארגן אז ריקודים בזאל הגדול שזכו לעידודו של הרבי[1].
בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: "נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל"[2].
בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של אהבת ישראל ואחדות ישראל והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - קיבוץ גלויות. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה שרבותינו נשיאנו לא עלו לארץ ישראל, וגם ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ברוסיה[3].
חלוקות
הכנות שונות
במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל הרבי בסידור אינטנסיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם בספרייה, לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר[4].
מספר ימים קודם י' שבט תשנ"ב ביקש הרבי מהמשב"ק ר' שלום בער גנזבורג למכור את הבית ותכולתו עד לי' שבט, בלי שייוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת הרבי איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לא, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספציפיים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: "אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה", ולאחר מכן הוסיף "ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי"[5].
מספר ימים קודם כ"ז אדר, התהלך הרבי אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: "נולדתי ביום שישי, וכשנולדים ביום שישי - מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי", המשב"ק הרב שלום בער גנזבורג שנכח אז הגיב מידית כיצד הרבי יכול לומר כך הרי הרבי הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל הרבי, אולם רק כשהזכיר את בעלי התשובה נרגע הרבי ואמר "נו, גוט[6] [7].
יום כ"ז אדר
ביום ראשון כ"ו אדר א' חילק הרבי דולרים, בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר "עד כמה התור ארוך?". כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור בבית הכנסת יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת[8].
בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"[9]. בפועל למחרת יצא הרבי לאוהל הקדוש ושם עבר שבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר 770, שהחלו באמירת תהילים במקום[10]. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "דער רבי איז געזונט" וציפייה לרפואתו השלימה[11].
תקופת נ"ב - נ"ד
יחס החסידים לאירועים
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ב, האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח[12].
כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי כמלך המשיח, שכבר החל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש[13].
הפעם הראשונה שהחסידים ראו את הרבי לאחר הסטרוק היה בחג השבועות תשנ"ב[14] ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד ראש השנה תשנ"ג שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, במרפסת.
המשב"ק מאיר הארליג סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן (ג' תמוז), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון[15].
היציאה למרפסת
| ערך מורחב – המרפסת |
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת תשנ"ד נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.
תפילת המנחה של י"ד חשוון תשנ"ד הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את הרבי באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת שבת בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן בא' כסלו עברו השלוחים במסגרת כינוס השלוחים העולמי לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.
יחידויות וחלוקות
באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי קרן ידידי מחנה ישראל. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות[16] באותה תקופה. במהלך היחידות כללית בכ"ו תשרי תשנ"ד, חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ"ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים[17]. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה בל' מרחשוון תשנ"ד לשלוחים במהלך הכינוס.
תשובות לשאלות
ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר "תהיה רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה"[18], לרופא ד"ר אלי רוזן אמר הרבי פעמים רבות ובבירור את המילים "שירה וזמרה"[19], גם למשב"ק משה קליין אמר הרבי באותו מרחב זמן: "שרב יפסוק שהקב"ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים"[20].
גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך לפטרבורג ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש[21]. בחודש אב של שנת תשנ"ב דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור מיאמי, הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר[22]. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.
אחת מנשות חב"ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ"ז אדר נובע כתוצאה מהפועלות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו[23].
באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את פרסום זהותו של משיח, שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' יצחק שפרינגער לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.
י' שבט תשנ"ג
בי' שבט תשנ"ג נערכה ב-770 התוועדות י' שבט, ששודרה על ידי לוויין לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
ראו גם
תמונות משנות תשנ"ג-ד
-
-
-
הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'
לקריאה נוספת
- "חוליינו הוא נשא": תלמידי 'קבוצה' תשנ"ב מספרים על כ"ז אדר
- המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה
- הרב שניאור זלמן ליברוב, כ"ז אדר: יום של זעזוע גדול ואמונה בלתי מתפשרת
- הרב שמאי ענדע, כ"ז אדר הוא חלק מתהליך הגאולה, שבועון בית משיח כ"ז אדר תשפ"ב
- הרב עופר מיידובניק, "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!
- הרב יהודה גינזבורג, אינגאנצן צוטרייסלט • מחשבות לכ"ז אדר
- המשב"ק ע"ה משחזר: הרבי התכונן לכ"ז אדר תשנ"ב
- שום דבר לא נחלש ח"ו, משה מרינובסקי, גיליון כפר חב"ד מס' 1948 ע' 34-37.
- הרב יוסף צבי צירקוס, כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו, שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.
- ומכאובינו סבלם. כתבה על כ"ז אדר תשנ"ב, מתוך שבועון בית משיח גיליון מס' 779 עמוד 55.
קישורים חיצוניים
- מצמרר: דברי הרבי בימים שקדמו לכ"ז אד"ר תשנ"ב
- שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ"ז אדר תשנ"ב ● עד מתי?! באתר
- לפי דקות: העדכונים האותנטיים מימי כ"ז אד"ר באתר
- גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ"ז אדר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת
- ↑ דבר מלכות כי תשא, שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.
- ↑ דבר מלכות ויקהל, שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.
- ↑ חשבונו של עולם, פרק שביעי "סדר חדש", עמ' 113 - 127.
- ↑ חשבונו של עולם, פרק אחד עשר "למכור את הבית", עמ' 163 - 177.
- ↑ =נו טוב.
- ↑ בקודש פנימה, עמ' 32.
- ↑ מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
- ↑ חשבונו של עולם, עמ' 14.
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1401, השליח הרב שניאור זלמן ליברוב, נזכר היכן היה כאשר שמע על האירוע הבריאותי בכ"ז אדר א' תשנ"ב, והתובנות של החסידים בתקופה ההיא
- ↑ כ"ז אדר א' תשנ"ב באתר יומן 770.
- ↑ ראה ישעיה נג, ד. סנהדרין צח, א-ב.
- ↑ ראה בראיון של הרב יואל כהן לאמנון לוי, "האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס במוסף הבשורה.
- ↑ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…
- ↑ הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן
- ↑ כדוגמת היחידות של הרב יהודה קלמן מארלאוו בי"ג חשוון תשנ"ד.
- ↑ יומן מהמאורע באתר יומן 770.
- ↑ במקור באידיש: "ס'וועט זיין א רפואה בקרוב ברוב שירה וזמרה" המילים שאמר הרבי אחרי כ"ז אד"ר • תיעוד ראשוני
- ↑ ע"פ עדותו של החסיד ר' קותי ראפ ששמע זאת מד"ר אלי רוזן הרבי הורה: שישים יום של שמחה, ינסו ויווכחו!
- ↑ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה
- ↑ ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט' - י'.
- ↑ ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענות מ"ו, מ"ז, מ"ח, נ"א.
- ↑ ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט"ז.