בחירות מקומיות בישראל
בחירות מקומיות בישראל - מתקיימות פעם בחמש שנים. בכמה ממערכות הבחירות בשנים מוקדמות יותר, התקיימו מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות ביום אחד. הרבי הורה להצביע בבחירות לרשויות המקומיות, ולהשפיע על כל מי שאפשר להצביע לרשימה "החרדית ביותר".
נציגי חב"ד ברשויות המקומיות
בשנות המ', הרבי נתן הוראות למקומות בודדים כיצד לשלוח נציגים לעירייה מטעם קהילות חב"ד ומאז החלו קהילות חב"ד בהכוונת רבנים ועסקנים להריץ מפלגה חב"דית או להכניס נציג בתוך רשימה אחרת והכל כדי לקבל תמיכה בעניינים הרוחניים והגשמיים, בדוגמת הרחבת מוסדות חינוך וארגוני חסד ותמיכה בכל ענייני הדת. נציגי חב"ד בעירייה בערי ארץ הקודש, הוכיחו את הצלחתם בהתפתחות הקהילות והמוסדות.
צפת
לאחר ששליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים בקבלת תקציבים מהעירייה למוסדות חב"ד, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות[1] והחלטתם הייתה לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב לרבי את החלטת העסקנים לרוץ כסיעה עצמאית מתוך הבלטה שהסיעה היא של חב"ד, אך האותיות המופיעות על פתק ההצבעה לבחירות לא יישאו את השם חב"ד, הרבי הגיב לדו"ח במענה שתוכנו היה אזכיר על הציון[2].
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב שלמה רסקין ור' משה אוחיון.
בבחירות בשנת תשס"ט קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח
בבחירות שהתקיימו בשנת תשע"ד הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים[3].
בבחירות לעירייה בשנת תשע"ט נבחרו 2 - הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב יורם מעודה.
בבחירות תשפ"ד נבחרו 2 נציגים - הרב שניאור זלמן ליפסקר והרב יורם מעודה.
בית שמש
בית שמש בתשפ"ד מפוצלת: יש מחסידי חב"ד התומכים בחבר העירייה החב"די ר' ישראל מנדלסון המתמודד מטעם רשימת הציונות הדתית, ובראש העיר המכהנת עליזה בלוך מהציונות הדתית. יש מחסידי חב"ד התומכים בשלומי אמונים בראשות הרב שמעון גולדברג ובמועמד לראש העיר הרב שמואל גרינברג מדגל התורה.
בני ברק
לקראת הבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד, התפצלה קהילת חב"ד בבני ברק לתמיכה בשתי מפלגות.
אנשי מוסדות 'בנות חנה' ועוד מאנ"ש בני ברק - תומכים בראש העיר גודי סילמן מדגל התורה וקרוב משפחתו של רב העיר הרב שבח רוזנבלט, בגין סיוע רב לאנ"ש ומוסדות חב"ד בבני ברק, וגם הסכמתם לבחירת הרב יצחק אייזיק לנדא מטעם חב"ד, כרב העיר יחד עם הרב שבח רוזנבלט מטעם מערכת הכשרות שארית ישראל של דגל התורה, והקמת מערכת כשרות משותפת לחב"ד ותנועת דגל התורה.
הנהלת מוסדות עטרת חיה (בני ברק) וחסידים נוספים ובהם הרב יוסף יצחק בלינוב תומכים במפלגת אגודת ישראל, בגלל עזרתם למוסדות חב"ד.
אלעד
בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשס"ט נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת תשע"ט נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.
רחובות
ברחובות התקבלו הוראות לפיהן נשלח נציג חב"די להתמודד למועצת העירייה[דרושה הבהרה][4] במערכות הבחירות במשך השנים, ר' אריק ליפסקר התמודד מטעם קהילת חב"ד במסגרת מפלגות שונות בעיר, אך שובץ במקום לא ריאלי.
לקראת בחירות תשפ"ד, לראשונה בקהילת חב"ד ברחובות, הוגשה רשימת חב"ד לבחירות למועצת העיר רחובות. הרשימה קיבלה את האותיות 'חי'[5]. כמו כן קהילת חב"ד בראשות הרב גלוכובסקי תומכים במועמד לראשות העיר מר מתן דיל.
בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר.
נחלת הר חב"ד
בנחלת הר חב"ד אשר בקרית מלאכי, חברי ועד נחלת הר חב"ד בגיבוי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רבה של נחלת הר חב"ד, ממנים נציגי חב"ד לעירייה, ומספר הנציגים הנבחרים משתנה בין 1 ל-2, המשתלבים בתוך מפלגות שונות, ומתוקף הסכמים עם אנשי חב"ד, בקדנציות האחרונות נציג חב"ד כיהן בתפקיד בכיר בעירייה - כמו סגן ראש העיר בשכר וממלא מקום ראש העיר בשכר. מלבד זאת אנשי חב"ד לפי הוראות שהתקבלו מהרבי במהלך השנים, שומרים על קשרי ידידות קרובים עם ראש העיר והנהלת העירייה, ודרכם דואגים להתפתחות שכונת נחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד ופעילות חב"דית בקרב חסידי חב"ד ופעילות המיועדת לכלל תושבי קרית מלאכי.
מענות הרבי
לקראת בחירות תשד"מ התקבל מענה ארוך וחריף, השולל מינוי נציגי חב"ד לעירייה. אמנם עד היום לא התפרסם רקע למענה[6]
לקראת מערכת הבחירות הבאה, בשנת תשמ"ט, ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי האם למנות נציג חב"ד והרבי הורה: "שייך לעסקני אנ"ש על אתר". והעסקנים החליטו להריץ נציג חב"די[7].
לאחר החלטת ועד נחלת הר חב"ד למנות נציג חב"ד ברשימת ראש העיר מר יוסף ונונו, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שלח מכתב לתושבי נחלת הר חב"ד והסביר את ההחלטה כתוצאה ממענה הרבי [8]
בבחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד לקראת בחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה[9]. רשימת חב"ד זכתה לתמיכת רבני ומשפיעי נחלת הר חב"ד, והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי הכריז על תמיכה בראש העיר המכהן ללו זוהר, והוא נבחר לראש העיר.
נציגי חב"ד בעירייה בעבר ובהווה
- ר' אלי בן אהרן - משנת תשמ"ט.
- ר' אפרים משעל.
- הרב משה לרנר בן הרב צבי הירש לרנר.
- הרב יוסף יוזביץ בן הרב יהושע יוזביץ.
- הרב משה מלייב.
- הרב אברהם יוסף הרשקופ, מנהל הרשקופ שול.
- הרב בצלאל מזרחי - ממלא מקום ראש עיריית קרית מלאכי, כיהן בעירייה שתי קדנציות, עד תשפ"ד.
- ר' מוטי יעקובוב (נציג סיעת הבוכרים בסיעת חב"ד. לקראת בחירות תשפ"ד עבר לש"ס).
- ר' יהודה קריספין
- ר' לוי רסקין
- ר' יוסי סעדי
- ר' חיים שטיינר.
ירושלים
בירושלים, משנות הל' נציגי חב"ד מכהנים כחברי עירייה בירושלים, והללו קיבלו עידודים מהרבי[דרושה הבהרה]. ובמהלך השנים הקימו שורה ארוכה של מוסדות חינוך והיטו כתף לעשרות בתי חב"ד ברחבי ירושלים.
נציגי חב"ד בעירייה
נציגים בעבר:
- הרב שמואל אלעזר שאולזון תחילת שנות הל' עד מ'
- הרב דב רבינוביץ באמצע שנות הנ'
- הרב יעקב שנור בשנות הס'
- הרב יעקב הלפרין משנת תשמ"ט עד תשפ"ד.[10]
לוד
במהלך השנים חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות, ולקראת בחירות תשפ"ד בהסכמת רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס שולב ברשימת חזית חרדית. וחב"ד תמכו ביאיר רביבו לראשות העיר.
נציג חב"ד בעירייה: ר' שמואל בורקיס.
כפר חב"ד
ועד כפר חב"ד
| ערך מורחב – ועד כפר חב"ד |
לפי הוראות הרבי, כפר חב"ד מתנהל על ידי ועד כפר חב"ד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך לפעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, ועל פי הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).
מועצה אזורית שדות דן
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר). וגם בוחרים את ראש המועצה האיזורית.
היו מקרים בהם הרבי שלל הקמת מפלגה חב"דית בבחירות המקומיות[11].
קרית גת
נציג חב"ד בעיריית קרית גת ר' זלמן הכט החזיק תיק הרווחה. בבחירות תשפ"ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד והוא לא נכנס למועצה.
לקראת בחירות תשפ"ד הוחלט על שילוב של סיעת חב"ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה.
ביתר עילית
במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעיריית ביתר עילית, הרב אורי הולצמן, שרץ לבחירות מטעם חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.
לקראת הבחירות המוניציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף תשע"ד, הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות נוספת לייצוג חסידי חב"ד בעיר בתוך איחול הצלחה לנציגים שיבואו אחריו.
בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' יעקי הרשקופ ברוב הקולות למלא את מקומו של הולצמן, לעומת המתמודד הנוסף ר' יעקב מיוחס שזכה לכמעט חצי מהקולות, כשבפועל שימש מיוחס כעוזרו של הרשקופ במהלך כהונתו לאחר מכן בעירייה.
לצד הנציג החב"די היו חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, והרב אורי הולצמן חבר אופוזיציה.
לקראת הבחירות בשנת תשע"ט, התקיימו פריימריז נוספים, בהם גבר ר' משה כהנא על הרשקופ.
כהנא עמד בבחירות בראש רשימת 'קהילות הקודש' ונבחר לעירייה, וכיום חבר במועצת העיר וחבר בוועד קהילת חב"ד ביתר.
באותם הבחירות בעיר יעקי הרשקופ התמודד בראש רשימה עצמאית בשם 'אנשים' ונבחר, לאחר זמן התפטר מהמועצה במסגרת הסכמי רוטציה.
בשנת תשפ"ג לקראת בחירות תשפ"ד החליטה וועדת רבנים ובכירים באנ"ש בעיר לבחור בר' מאיר ברלב כמתמודד לבחירות לעירייה מטעם חב"ד והוא שובץ במקום הרביעי ברשימת אגודת ישראל, רשימה שקבלה שישה מנדטים והוא נכנס למועצה.
נוף הגליל
נציג חב"ד בעירייה - ר' מנחם גנדל.
לקראת בחירות תשפ"ד, נציגי הקהילות הדתיות והחרדיות בנוף הגליל, הגישו את הרשימה המשותפת לועדת הבחירות. הכוללת את קהילת חב"ד, הגרעין התורני ציוני, קהילות הר יונה ג', גרעין תורת החיים, הקהילה הספרדית, הקהילה הליטאית, נציגי בתי הכנסת והצעירים בעיר ועוד.
את הרשימה הזוכה לתמיכת מפלגות הציונות הדתית, ש"ס ודגל התורה, מוביל חבר מועצת העיר החב"די ר' מנחם גנדל שבקדנציה האחרונה פעל וסייע לכלל הציבור בעיר והיא תתמוך בראש העיר המכהן רונן פלוט, לקדנציה נוספת בראשות העיר. רבני העיר בירכו על האחדות החשובה שבוודאי תביא לתוספת וחיזוק היהדות בנוף הגליל וחיזקו את חברי הרשימה שיזכו לקדש שם שמים[12].
בחירות מקומיות תשפ"ד
לראשונה ברחובות וקרית מלאכי, חב"ד מריצה רשימה עצמאית.
לראשונה חב"ד סגרה דילים עם דגל התורה. בבני ברק מנהלי מוסדות בראשות הרב מרגליות מצביעים לדגל התורה, בלוד הוקמה חזית חרדית - שס דגל התורה וחב"ד ובבית שמש יש בחב"ד המצביעים לראשות העיר לרב שמואל גרינברג מדגל התורה.
ערים מתמודדות
בי"ח אדר א' תשפ"ד ייערכו בחירות מוניצפליות בכל ארץ הקודש. נציגי חב"ד מתמודדים במקומות רבים: ירושלים, לוד, נחלת הר חב"ד, צפת, ביתר עילית, רחובות, קרית גת, בית שמש מועצה איזורית שדות דן ועוד.
במקומות נוספים, חב"ד תומכת בנציג לא חב"די ובהם: חיפה ובני ברק.
בכפר חב"ד ייערכו בחירות למועצה אזורית שדות דן, ויש שתי רשימות חב"דיות במועצה אחת של ר' מנחם מענדל בלוי ושניה של ר' בנימין ליפשיץ שניהם של שלוש נציגים כל אחת.
פרסום בכלי התקשורת החב"דיים
השבועונים החב"דיים (בית משיח וכפר חב"ד) אינם מפרסמים מאומה על בחירות אלו. ומצד שני אתרי חב"ד (חב"ד אינפו, חב"ד און ליין) וידיעון הכפר, מפרסמים מידע, מכתבים, תמונות ופרסומות בחירות.
חב"ד אינפו, פירסם פודקאסט ראשון בסדרה ופודקאסט ראשון לחב"ד אינפו, עם נציג חב"ד בביתר עילית, ר' מאיר בר לב, והמראיינים הם כתב חב"ד אינפו הרב שניאור אלפנביין, וכתב כיכר השבת ר' ארי טננבוים[13].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חברי ועד מנהלי המוסדות במהלך השנים: הרב אריה לייב קפלן, הרב שניאור זלמן הענדל, הרב אברהם גולדברג, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב יוסף יצחק לבקיבקר, הרב אהרן אליעזר צייטלין, הרב שאול לייטר, הרב רמי אנטיאן, הרב יוסף רוזנפלד, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב חיים קפלן נכנס אחר פטירת אביו
- ↑ ראה בארוכה בסקירה שנדפסה בחוברת 'מערכת הבחירות המוניציפאליות של סיעת חב"ד צפת', אדר תשפ"ד.
- ↑ כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"
יט חשון התשע"ד (23.10.2013).
- ↑ הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מגלה: המענה שקיבלתי מהרבי בנוגע לבחירות
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ אך מתוכנו משמע כי היתה תוכנית למנות נציגי חב"ד לעירייה, אך דווקא בתוך אנשי חב"ד בנחלת הר חב"ד היו שהתנגדו לכך בחריפות, והיו שטענו כי גם אם התוכנית למינוי נציגים לעירייה יצליח הרי אלו שסייעו עד עתה מצד העירייה, ינקטו בצד קיצוני הפוך ולא יעניקו סיוע לנחלת הר חב"ד. ועל כך השיב הרבי כי תוכנית כזו כמובן לא מתאימה, ותיצור מצב שחב"ד תיחשב לגוף פוליטי, יהיו מחלוקות ועלולים להפסיד הכל ועל כך הרבי השיב: "בתימהון גדול ובצער קראתי מכתבם כי תוכנו ג' נקודות - שאלות: א. הישתנה חב"ד ויעשה גוף פוליטי. ב. היעשו צעד חדש שקרוב לודאי שיכניס מחלוקת גדולה בין אנשי חב"ד, וגם הזהירו אותם בפירוש על זה. ג. בעניין סברות לכאן ולכאן - יעשו צעד חריף שאין להם כל ניסיון בו, שאין איש יכול להבטיח כלל התוצאות לבד תוצאה אחת - שאלו שסייעו להם עד עתה ולפעמים רבות בסבר פנים יפות, ומבלי להתערב כלל ברוחניות, יהפכו להיפך וסיוע וכו'. מהנעשה על ידי מכתבם כיון שבכהנ״ל יש הוראות ברורות מנשיאנו ז״ל – רק אחת, שפרסמו (מיט א טראסק כמובן) שכתבו אלי ובמילא אני הפוליטיקאי וכו׳ וכו׳"
- ↑ ראה צילום בערך זה
- ↑ "הנה על פי המענה שנתקבל מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א ש"שייך לעסקני אנ"ש על אתר" אשר על פי זה עשו, והחליטו לתמוך במר יוסף ונונו שי' לראשות המועצה, ולרשימתו (הקריה בתנופה, שסימנה "דף") למועצה. הנה החלטה זו מחייבת את כל אחד ואחת מתושבי נחלת הר חב"ד. וכל מי שלא ישמע לה – לדעתי הוא לוחם רחמנא ליצלן בנחלת הר חב"ד וכו'. עם כל המשתמע מזה, כי יש מנהיג לבירה זו [הוא הרבי], אשר יסדה וכו', והוראותיו והדרכותיו מחייבות את כל אחד ואחת שיחיו"
- ↑ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות
- ↑ בשנת תשפ"ד התמודד לעירייה אך לא נכנס לאחר שאגודת ישראל קיבלה שלוש מנדטים והוא שובץ במקום הרביעי
- ↑ זעקת הרבי נגד התערבות חב"ד בבחירות המקומיות(הקישור אינו פעיל, כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד). הרב אשכנזי מוחה על השימוש בשם חב"ד בבחירות המקומיות (הקישור אינו פעיל, כ"ו באדר א' ה'תשפ"ד).מענות בקריית מלאכי ובאופקים קונטרס "חב"ד בלתי מפלגתית" עמ' 26 והילך
- ↑ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות
- ↑ פודקאסט בחירות מוניציפליות, ביתר עילית