תשרי - TISHREI (חוברת)

תשרי - TISHREI, היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי המרכז לעניני חינוך לקראת ראש השנה תש"ה כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי תשרי.

יוזמת והדרכות הרבי

החוברת הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים^[1].

בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי^[2], כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, היה אחראי הרב ניסן מינדל^[3].

דיני ומנהגי חגי תשרי

בקובץ ליובאוויטש^[4] דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך^[5]. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר^[6].

כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום לצרפתית.

כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי.

החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, ^[7]. דיני ומנהגי החג ^[8]. החלק הבא של החוברת, עוסק בדיני יום כיפור ^[9]. החלק האחרון בחוברת עוסק בדיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה ^[10].

חוברת זו היוותה ככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת^{[דרושה הבהרה]}.

מנהגים מותאמים לחוגים שונים

כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב"דיים, מנהגי חב"ד ונוסח התפילה.

ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב"ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב"ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר.

לקריאה נוספת

קובץ ליובאוויטש, שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך
שמועסן מיט קינדער גיליון תשרי תש"ה
התקשרות גליון תתקמז עמוד 7

קישורים חיצוניים

מנחם מענדל גרינפלד, פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64

הערות שוליים

↑ כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.
↑ כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו בשבועון כפר חב"ד תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.
↑ שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו
↑ גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.
↑ במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.
↑ ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד
↑ שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה
↑ בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של תקיעת שופר והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג התשליך. ועוד
↑ בהכנות של ערב יום הכיפורים, ברכת הבנים, תפילת יזכור, ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".
↑ בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת קידוש ותפלות שיצאה לאור במקביל.

[1] כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.

[2] כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו בשבועון כפר חב"ד תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.

[3] שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו

[4] גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.

[5] במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.

[6] ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד

[7] שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה

[8] בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של תקיעת שופר והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג התשליך. ועוד

[9] בהכנות של ערב יום הכיפורים, ברכת הבנים, תפילת יזכור, ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".

[10] בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת קידוש ותפלות שיצאה לאור במקביל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

ספרים וחוברות שיצאו לאור על ידי המרכז לענייני חינוך
ספריה לחגים ולמועדים	Complete story of Chanukah · Complete story of Purim · סימני סדר של פסח - THE SEDER · שבועות זמן מתן תורתנו · בין המצרים · תשרי - TISHREI · The complete story of Tishrei · complete story of pesach · Complete story of Shovuoth · complete festival series
כותרים נוספים	ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס · ספרנו · סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי · קדוש ותפילות · שיחות לנוער · סידור תהלת ה' · תורה וישראל (היסטוריה) · תפילין · שבת · מעשה (חוברת) · ספר השנה · לא תשתחוו · Our People (העם שלנו)