קדוש ותפילות (חוברת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה (תצלום העותק השמור בספריית הרבי)

קידוש ותפלות ובשם המלא שלה באנגלית: Kiddush and Prayers (ROSH-HASHANAH – SIMCHATH TORAH), הינה חוברת כיס שיצאה לאור ביוזמת הרבי ובהפקת מרכז לענייני חינוך וכוללת קטעי תפילה וברכות שימושיות לחודש תשרי.

החוברת כוללת 20 עמודים[1] והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי תש"ה כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה לסדר ברכות ותפלות, ונדפסה בדפוס שולזינגר.

הבדל נוסף בין חוברת זו לחוברות האחרות, שנוסף בה הכיתוב ברוך השם בשער החוברת[2].


הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחוברת לא צויין מי העורך, וניתן לשער כי הרב ניסן מינדל אשר בתקופה הרלוונטית עסק בעריכה ותרגום באנגלית, עסק גם בעריכת חוברת זו. וניתן להעריך כי הרבי העניק הדרכות הקשורות להפקת החוברת. ומצד שני כנזכר המנהגים והנוסח, מעורבים מחב"ד ולא חב"ד, ולכן כפשוט אין לדייק מחוברת זו לגבי מנהגי ונוסח חב"ד. בדומה לסדר ברכות ותפילות שנדפס לפניו, בנויה החוברת בפורמט דו לשוני, עמוד מול עמוד, ומול כל תפילה המודפסת בלשון הקודש, מודפס בעמוד המקביל התרגום בשפה האנגלית.

החוברת הודפסה במקביל לחוברת על חגי תשרי מתוך פרוייקט הספריה לחגים ולמועדים. (חרף הוראתו המפורשת של הרבי להכניס מכתב בחוברת תשרי, ההוראה לא בוצעה ו)אילו בחוברת קדוש ותפילות התווסף מכתב הרבי הדומה בסגנונו למכתבים בשאר החוברות, מתחיל מ'חבר יקר' ובו קטעי הסבר המובאים בזה אחר זה (לדברי הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד- מכתב זה דומה בסגנונו לסגנון המכתב כללי שהחל הרבי לפרסם בקביעות בשנים מאוחרות יותר, וניתן לומר כי זהו ה׳מכתב-כללי׳ הראשון של הרבי לחודש החגים - אם כי במאמר הנזכר לא מוסבר מה קווי הדימיון).

בברכון, הועתקו קטעי התפילה שבחר הרבי[דרושה הבהרה] מתוך סידור תורה אור באופן שיתאימו לפורמט כיס[3].

מפתח הברכות שבחוברת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קידוש לראש השנה[4]
  • סדר אכילת תפוח בדבש
  • סדר תשליך
  • סדר כפרות[5].
  • ברכת לולב
  • סדר הקפות בשמחת תורה

מנהגי חב"ד ולא חב"ד בחוברת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדומה לחוברות האחרות שיצאו לאור על ידי המרכז לעניני חינוך, גם בחוברת זו חלק מהמנהגים חב"דיים כמו אמירת יהי רצון על התפוח בדבש בראש השנה בשונה מהנדפס בחוברת לחגי תשרי וחלקם נוסחאות או מנהגים אחרים כמו לדוגמא נוסח כפרות (על כסף) "אלו המעות תלכנה לצדקה" שאינו נמצא בנוסח חב"ד.

על פי דיווחים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת תשליך בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת[6].

למרות האמור, רבנים חב"דיים וגם הוצאת קה"ת מדייקים מנוסח הכפרות על כסף החריג המובא בחוברת, ומורים לנהוג כך בפועל. הראשון שדייק בחוברת הוא הרב לוי יצחק רסקין ופירסם זאת בקובץ הערות אהלי תורה בשנת תש"ע[7] ובהמשך פירסם זאת בספרו נתיבים בשדה השליחות (ספר)[8]. ובהמשך הדיוק שולב במנהגי החגים בסוף מחזורים חב"דיים שיצאו על ידי קה"ת החל משנת תשע"ג. ואילו משנות הפ', רבני חב"ד בארצות הברית ובארץ הקודש (הרב ברוין באתרו[9] הרב יוסף הנדל בפסק שפורסם בתקופת הקורונה, בסמס לרב ובמדריך בי"ד רבני חב"ד), הורו הלכה למעשה מתוך החוברת, כי יש לומר בנוסח הכפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.
  2. ראו בכתבה בשבועון כפר חב"ד על סדר ברכות ותפלות אודות הערותיו של הרב משה פנחס כ"ץ שהעיר בין השאר על כך שבחוברת ההיא נשמט הכיתוב 'ברוך השם', ואף שהרבי השיב לו שספר או חוברת שכולו תפלות וברכות אינו צריך להקדמה של ברוך ה׳, ייתכן ומכל מקום, הרבי בחר שכן להדפיס זאת בחוברת זו.
  3. כך ניסוח ההנחיות והמנהגים המופיעים לפני כל אחד מהקטעים זהה באופן מוחלט לסידור ׳תורה אור', הכותרת שב'סדר תשליך' נותרה בטעות כפולה, כשהיא מועתקת לברכון יחד עם הכותרת שבראש העמוד.
  4. אף שהחוברת מיועדת לכל חודש תשרי, לא נדפס בה קידוש לשלוש רגלים, ואפשר לשער כי הסיבה לכך היא שנוסח הקידוש כבר נדפס בחוברת 'שבועות', ואם השערה זו נכונה, הדבר מדגיש את המבנה של כל החוברות כסט אחד המשלים זה את זה.
  5. לצד הנוסח שיש לומר כאשר עושים כפרות על תרנגול, מופיעה בחוברת גם האפשרות של כפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה", נוסח ייחודי שאינו מצוי הן בנוסח חב"ד והן בנוסחאות תפילה אחרות. במהלך השנים במדריכים הלכתיים חב"דיים, ציטטו את הנוסח מהחוברת של מל"ח כ"הוספה של הרבי" (ראו: "הנוסח למי שעושה על כסף - עפ"י החוברת 'קידוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש" - אתר סמס לרב, וכך פורסם במכתב הרב יוסף הנדל ממגדל העמק בתקופת הקורונה, וכך נפסק במדריך בי"ד רבני חב"ד לראש השנה ויום הכיפורים) ולכאורה לא היה להם לדייק מחוברות בהם מעורבים מנהגי חב"ד ומנהגים אחרים. לפי השערתו של הרב גרינפלד בכתבה אודות החוברת בשבועון כפר חב"ד, נוסח זה הוא ככל הנראה חידושו של הרבי ששינה מהנוסח המקובל, מפני שהנוסח ״זה הכסף״ יכול להתפרש לאו דווקא על ממון, אלא על המתכת הנקראת כסף. ואילו נוסח זה מבהיר שהכוונה היא למטבעות וממון בפועל. אך לא ברור מהיכן מדייק הרב גרינפלד, שהרבי בעצמו שינה מהנוסח המקובל
  6. התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.
  7. גיליון תתרג
  8. חלק ב' עמוד 113
  9. הרב ברוין כפרות על כסף: אלו המעות וכו'
  10. פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת תש"ע