המשך
המשך בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף באופן שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.
ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "המשך והחרים תרל"א" לאדמו"ר המהר"ש שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ההמשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול שנאמר בשנת תרל"ז[1].
ענין ההמשך
בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים[1].
ההמשכים בחסידות חב"ד הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.
אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאוויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.
סיום ההמשך
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות בתרל"א, נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי[2].
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו[2].
המשכים מפורסמים
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.
בין ההמשכים המפורסמים:
אדמו"ר המהר"ש:
- המשך והחרים - תרל"א.
- המשך וככה הגדול - תרל"ז.
אדמו"ר הרש"ב:
- המשך יום טוב של ראש השנה - תרנ''ט.
- המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו.
- המשך בשעה שהקדימו - תרע"ב.
- המשך האומנם - תרמ"ג.
אדמו"ר הריי"צ:
- המשך ראש השנה - תש"ג.
- המשך באתי לגני - תש"י
הרבי:
- המשך מאמרי חודש תשרי - תשכ"ג, שהוגהו ונדפסו בשנת תנש"א, ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
- המשך "נתת ליראיך" - תשל"ו. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה י"ב תמוז, י"ג תמוז, ט"ו תמוז. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת תשמ"ו, ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'.