חב"דפדיה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היסטוריה

סמליל האתר הראשון

חשיבות רבה העניק הרבי לעריכת ספרי ליקוטים וספרי מפתחות תורניים, כמו גם לפרוייקט האנציקלופדיה התלמודית ולפרוייקט החב"די ספר הערכים חב"ד.

כמו כן ידועה דעתו של הרבי בחשיבות ניצול הטכנולוגיה לקדושה ולהפצת המעיינות. כפי שאמר הרבי באירוע 'חנוכה לייב' בשנת תשנ"ב, ששודר בשידור ווידאו לווייני ('סאטעלייט') ברחבי העולם:

כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"[1], מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה.

עם עלייתם של אנציקלופדיות שיתופיות לרשת האינטרנט, בראשית שנות הסמ"כים, יזמו תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, בתמיכה שקיבלו ממערכת אתר חב"ד אינפו, הקמת אנציקלופדיה חב"דית שיתופית ברשת האינטרנט.

חב"דפדיה הוקמה ביום כ"ד בסיוון תשס"ז עם 1000 ערכים. שמה הראשון היה 'אינפופדיה' על שם האתר חב"ד אינפו, שהעניק לה את חסותו[2].

מאז הקמתה חב"דפדיה נכתבת, משופרת ומופעלת בידי מתנדבים חסידי חב"ד כשביניהם רבנים, תלמידי ישיבות חב"ד ושלוחי הרבי מכל רחבי העולם. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את הגרפיקה המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים בהגהה ובניטור התוכן מפני השחתות.

עם הקמת אתר חב"ד בישראל בשנת תש"ע על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל, העניק לה גם הוא את חסותו.

פעילות

חב"דפדיה היא האנציקלופדיה האינטרנטית המתפתחת במהירות הגבוהה ביותר, ביחס לשאר האנציקלופדיות האינטרנטיות בארץ, מלבד ויקיפדיה עצמה, שעל פי הקונספט שלה בנויה חב"דפדיה.

כעת יש בחב"דפדיה 67,534 דפים שעברו 732,162 עריכות. 11,287 ערכים, מתוכם 5 מומלצים ו4,687 משתמשים רשומים, מתוכם 109 משתמשים פעילים ו10 מפעילי מערכת, האחראים על ניהול האתר.

באתרי אינטרנט ובעיתונות הכתובה פעמים רבות שואבים מידע וחומר מחב"דפדיה. כמו כן ערכים שלמים מחב"דפדיה מצוטטים באתרי ויקי שונים[3].

מבנה

הדמיית מחשב הפתוח על חב"דפדיה

מטרת חב"דפדיה היא לרכז את כל המידע בנושא חסידות חב"ד, בשפה פשוטה המובנת גם לאלו שאינם מתמצאים בעולמה של חסידות חב"ד, במושגים, בהיסטוריה ובאישים.

חב"דפדיה עוסקת בעיקר בערכים העוסקים בתורת החסידות, זאת לאור מענה מלך המשיח לבעל שם טוב שהתגלותו תלויה בהפצת מעיינות תורת החסידות חוצה[4].

בנוסף, עקב דברי הרבי על כך שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח[5], ערכים בנושאים אלו תופסים מקום מרכזי ועיקרי בחב"דפדיה.

פורטלים

חב"דפדיה כוללת תשעה פורטלים מרכזיים בנושאים שונים הקשורים לחסידות חב"ד, ומאפשרים לקורא להתמקד בנושא מסויים לפי רצונו.

מיזמים

מדי תקופה יוזמים העורכים בחב"דפדיה מיזמים של יצירה או העשרה של ערכים באנציקלופדיה החב"דית[6]. המיזמים מתמקדים בנושאים שונים ביהדות ובחסידות, או ביצירה ובהעשרה של מספר מוגדר של ערכים. כך גם מתקיימים פרוייקטים ומיזמים בקשר לתאריכים מיוחדים בלוח השנה החב"די[7]. פעמים רבות המיזמים מתפרסמים באתרי החדשות החב"דיים בעת העבודה עליהם ולאחר השלמתם.

צוות האתר

סמליל האתר עד שנת תשס"ט

כאתר שיתופי, אין לאתר הנהלה וכל אחד יכול לערוך ולשפר את הערכים בחב"דפדיה. ישנם משתמשים שמקבלים הרשאת מפעילי מערכת וניתנה להם גם האפשרות למחוק דפים ועוד.

ועדה רוחנית

חב"דפדיה כפופה לוועדה רוחנית, המנווטת את דרך האתר. מתפקידיה של הועדה לקבוע את את התוכן והסגנון של חב"דפדיה ולהכריע במקרים של חילוקי דעות ועוד. עם זאת הוועדה אינה אחראית לתוכן האתר, בשל העובדה שחבריה לא בוחנים את תוכנם של הערכים הנכתבים ומתעדכנים ללא הרף על ידי המשתמשים.

נכון לשנת תשפ"א, הוועדה הרוחנית של האתר מורכבת מהרבנים: הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב יוסף אברהם פיזם, הפועלים בחב"דפדיה בשיתוף עם מכון הלכה חב"ד.

בין חברי הועדה בעבר: הרב שלום יעקב חזן, הרב שניאור זלמן הרצל והרב שמואל קסלמן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים