רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

ציון רבי ישמעאל בסאג'ור

רבי ישמעאל בן אלישע היה תנא, כהן גדול מעשרה הרוגי מלכות.

לפני לידתו התנכלה הסט"א לאמו, ובכך פעם שיצאה מהמקווה ראתה דבר טמא, והחמירה על עצמה, וחזרה וטבלה שמונים פעמים, עד שריחם עליה הקב"ה וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו.

בניגוד לרבי עקיבא שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של תשובה והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של מסירות נפש ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים

מסופר בגמרא אודות מדריגות נפלאות להם זכה:

תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"

הראשונים מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה מלאך שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים סוברים שהוא ראה התגלות השכינה כראיית ישעיהו הנביא ויחזקאל הנביא, ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל".

השגה זו היא מהיכלות דיצירה.

נכדו היה רבי ישמעאל בעל הברייתות המובאות בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, חבירו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא.

מאמרותיו

• רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו'
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: ספרא פרשה א, לפרשת הקרבנות תפילת שחרית]}
• תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה הוי"ה צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני ברכני, אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: תלמוד בבלי ברכות ז, א,]}
• "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתין אלא ודאי עשה תשובה"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: בבלי ברכות יט ע"א]}.
• "'וראיתי את הדם' – היה רבי ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו! שנאמר, 'יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא'19 (דניאל ב', כב), ואומר 'גם חשך לא יחשך ממך' (תהילים קל"ט, יב). ומה תלמוד לומר וראיתי את הדם? אלא בשכר מצווה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם, שנאמר 'ופסחתי עליכם'. אין פסיחה אלא חיים שנאמר 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט' (ישעיהו ל"א, ה)".
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: מכילתא דרבי ישמעאל (שמות יב, יג)]}
• רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים." ופירש הר"ב; בני ישראל אני כפרתן - מתוך חיבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות:
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: מסכת נגעים, פרק ב', משנה א']}
• "פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו. אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבת לאור הנר, רבי נתן אומר הטהו, וכתב בפנקסו ישמעאל בן אלישע הטה את הנר בשבת, לכשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמינה"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: תוספתא שבת א ו]}
• "מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה, ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזרות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצוות, ואין מתרת אותנו להיכנס לשבוע הבן (לפי גרסא אחרת לישוע הבן כלומר סעודת פדיון הבן), דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: בבלי בבא בתרא ס ע"ב]}
• בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן, וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: "בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: משנה נדרים ט י]}
• "ואספת דגנך- הנהג בהן מנהג דרך ארץ (כלומר, רבי ישמעאל בא לחלוק על רבי שמעון בר יוחאי שאומר שאדם צריך רק ללמוד תורה ולא לעבוד לפרנסתו, ואומר כי כתוב בתורה "ואספת דגנך", כלומר, על האדם לעבוד על מנת לחיות)... הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן, כרבי ישמעאל ועלתה בידן"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: בבלי ברכות לה ע"ב]}.
• "הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל אדם בשמחה"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: משנה אבות ג יב]}.
• "דברי תורה לא יהיו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן"
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
  פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ^{[דרוש מקור: בבלי מנחות צט ע"ב]}

הלחנת הברייתא תניא לזמר חסידי

הזמר אברהם פריד הלחין את המילים של הברייתא תניא אמר רבי ישמעאל וכו' פעם אחת נכנסתי וכו' עד סופה בניגון חסידי מוכר. הרב מרדכי אליהו חיבב מאוד את ניגון זה של אברהם פריד וביקש כמה פעמים באסיפות ציבוריות ובכנסים לשיר שיר זה עם הקהל.

הלחנת הברייתא רבי ישמעאל אומר לזמר חסידי

כמו כן הברייתא רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת וכו' הולחנו לזמר חסידי, אחד מהם על ידי החזן העולמי יוסלה רוזנבלט ועוד גירסאות כיסוי שונות ללחנו.

טיהר רבי ישמעאל עצמו

בפיוט אלה אזכרה הנאמר ביום כיפור לזכר י' הרוגי מלכות מוזכר שם רבי ישמעאל כהן גדול באותיות ט' וי' באקרוסטיכון הפיוט בנוסח זה;

• טִהֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים, וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים, כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְּזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים.

• יַּרַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל, וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכוֹחַ וְלָאֵל, וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל.

לחן מיוחד התפרסם לפיוט זה על ידי החזן זבולון קווארטין טרם השואה, ובשנים האחרונות מבוצע בבימויו וביצועו של החזן העולמי החסידי יצחק מאיר הלפגוט.