בגדי שבת
בגדי שבת, הם בגדים אותם נוהגים ללבוש על פי הלכה במיוחד לכבוד שבת, על מנת לכבד אותה. אצל חסידים כוללים בגדים אלו סירטוק וגארטל משי, וכן רבים נוהגים לייחד בגדים נוספים לכבוד שבת, כגון טלית, כובע, נעליים, ופריטי לבוש נוספים.
בהלכה
עזרא הסופר תיקן שיכבסו את הבגדים ביום חמישי כדי שיהיו נקיים לכבוד שבת[1].
כבר בזמן חז"ל אנו מוצאים סיפורים על גדולי התנאים והאמוראים שהקפידו על בגדים נקיים לכבוד שבת[2].
לדעת רבים מן הראשונים, החיוב בבגדי שבת הוא מהתורה, ואף לדעת הסוברים שאין החיוב מן התורה, סמכו חכמים את דבריהם ללשון הפסוקים, שנאמר: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד"[3], שיש לכבד את השבת שלא יהיה הלבוש של ימות החול כמו הלבוש בשבת[4].
יש להשתדל להחליף את הבגדים בסמיכות לשבת, כדי להראות שעושה זאת לכבוד שבת, ויש להחליף את הבגדים מיד לאחר הרחיצה לשבת והטבילה במקווה טהרה[5].
מהטעמים ללבישת בגדים מיוחדים לכבוד שבת:
- בשל קדושת השבת
- משום כבוד ועונג השבת
- חלק מההשפעות הנמשכות בעולם בשבת נמשכות על ידי בגדי השבת
- הבגדים משפיעים על האדם ומזכירים לו את השבת, ומסיימים לו שלא יבוא לחללה בשוגג[6].
- בדומה לנוהג שבעולם שאדם לובש בגדים נקיים במיוחד כשמגיע לפגוש את המלך[7].
לכתחילה יש להשתדל להחליף את כל הבגדים[8], אך במידת הצורך מספיק להחליף לכל הפחות בגד אחד[9], וכדאי להשתדל שיהיה זה המלבוש העליון[10].
על פי המובא בספר הזוהר, יש המקפידים ללבוש בשבת בגדי לבן בלבד, וכן נהגו אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק, אך רוב העם נוהגים כיום ללבוש רק חולצה לבנה.
אדמו"ר הזקן כתב שטוב שיהיה לאדם טלית מיוחדת לשבת, אך ככל הידוע לנו לרבי לא היתה טלית מיוחדת עבור שבת.
אף מי שלא נוהג להקפיד על נעליים מיוחדות לכבוד שבת, נוהג לצחצח את הנעליים ולנקות אותם לכבוד השבת.
החובה ללבוש בגדי שבת היא אף אם האדם נמצא לבדו בביתו ואף אחד לא רואהו, כיון שהטעם לכך הוא כבוד השבת[11].
באם לאדם אי אפשרות להחליף כלל את בגדיו, שישתדל לכל הפחות לייפות לנקות וליישר את הבגדים שיש לו עד כמה שיכול[12].
בחסידות חב"ד
אדמו"ר הרש"ב תיקן אצל חסידי חב"ד שהבגד העליון שילבשו יהיה בגד משי[13], ועל יסוד זה נוהגים חסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי וגארטל משי בשבת.
בנוסף, גם החסידים שבימות החול מתפללים בחליפה, מקפידים בשבת על סירטוק, שהוא בגד ארוך ומכובד יותר.
בגדי יום טוב צריכים להיות נאים יותר מבגדי שבת[14] אך בפועל לא רואים שינוי בגדים משבת ליו"ט.
בתורת החסידות
אף שהבגד באופן כללי הוא ענין של הסתרה, שמכסה ומסתיר את גוף האדם, הרי שבשונה מבגדי החול שעיקרם הוא להסתיר, מהותם של בגדי השבת אינו הסתרה, זאת בהתאם לכללות אנין השבת בה נמשכת ההשפעה לעולם באופן מאיר יותר[15].
נוסף על כך, מוסבר בחסידות שבגדי החול הם בחינת עולם היצירה, ובגדי שבת ויום טוב הם בחינת עולם הבריאה, ולכן בגדי שבת צריכים להיות ממשי דווקא, שמגיע מבחינת החי ולא מבגד כותנה וכיוצא בזה שמגיע מהצומח, היות וחלק הדומם שבעולם מקביל לעולם העשיה, חלק הצומח מקביל ליצירה, וחלק החי מקביל לעולם הבריאה[16].
אצל רבותינו נשיאינו
אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג שהחל מהבר מצווה היו לובשים בגדי משי בשבת, ומהחתונה לבשו כובע עגול בשבת[17].
אדמו"ר הזקן נהג ללכת בבגדי שבת לבנים, ובגדים אלו הוריש לנכדו אדמו"ר הצמח צדק שנהג אף הוא ללבוש אותם בשבת. עדות לכך השתמרה בידינו בציורו המפורסם של אדמו"ר הצמח צדק, שצוייר על ידי גוי שהכיר את הרבי וביקש לצייר אותו אך לא הצליח בכך בימות החול, ובשל כך התחכם והגיע בשבת בעת שאדמו"ר הצמח צדק היה עסוק בעבודתו בקודש, ובשל כך הציור הנפוץ מאדמו"ר הצמח צדק הוא כשלובש בגדי לבן.
אדמו"ר המהר"ש חבש תמיד שטריימל. אדמו"ר הריי"צ סיפר, שאביו אדמו"ר הרש"ב ספר לו, אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת בגדי שבת בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם במוצאי שבת קודש[18]. גם לאדמו"ר המהר"ש היה בגדי משי לבן לשבת, אך היה לובש אותם בשבת רק בעיתים מיוחדות ולא באופן קבוע[17].
אדמו"ר הרש"ב נהג ללבוש בגדי שבת בזמן שקיבל ליחידות[19], והוא תיקן שיש ללבוש בגדי משי בשבת, ואף הודיע שמי שאין לו כסף - שימכור את הזהב שיש ברשותו כדי לקנות בגד משי, ולפועל מי שלא ציית להוראה - נאסר לאחר שמצאו אצלו זהב[16].
אצל הרבי לא ראינו שהקפיד להחליף נעליים לכבוד שבת.
משנת תש"נ ואילך החל הרבי ללכת עם בגדי שבת גם בימות החול הרגילים, וחסידים קישרו זאת עם דברי הרבי אודות הייחודיות של שנה זו שלפי החשבון של אלף שנה ליממה - בשנה זו עברנו את 'חצות היום' של האלף השישי[20], נמצאים בערב שבת לאחרי חצות, ועל פי הדין החל מחצות היום של יום שישי מתחילה להאיר קדושה השבת ואדם יכול להקדים ולקבל על עצמו את השבת.
לקריאה נוספת
- בגדי שבת, בתוך עלון 'שונה הלכות' 602 קרח תשפ"ב, עמוד 4
- היכל מנחם ירושלים אורחות מנחם, אורחות והנהגות הרבי בשבת, ראש חודש, ופורים.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף קרסיק, מה נכלל בתואר "בגדי שבת", ומהו "בגד יהודי"?, פרק מתוך הספר השבת והקבלה באור החסידות
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת | |
הערות שוליים
- ↑ אחת מעשר התקנות שלו, בבא קמא פב, א.
- ↑ ראו לדוגמא ירושלמי בבא קמא ד, ב. תוספות בבא קמא לז ד"ה הרי. ועוד.
- ↑ ישעיהו נח, יג.
- ↑ שבת קיג, א.
- ↑ מכיוון שלא תמיד מתאפשר להתרחץ ולטבול לכבוד שבת סמוך לכניסת השבת, יש להחליף לפחות את הבגדים התחתונים שיהיו נקיים מייד לאחר המקווה, ואת הבגדים העליונים ילבש קרוב לשבת (שונה הלכות 602).
- ↑ רמ"א אורח חיים שא, טז. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יד. כלבו סימן לא ל, א.
- ↑ סידור רבי יעקב עמדין בשם האריז"ל.
- ↑ כך מופיע בשם האריז"ל במגן אברהם אורח חיים רסב, ב. ובלשון אדמו"ר הזקן ש"יש אנשי מעשה" המחליפים כל בגדיהם.
- ↑ פסק הרמ"א, וכידוע שכך נהג גם אדמו"ר הזקן בשבתו במאסר, כפי שסיפר ר' אייזיק מהומיל שהייתה לו מטפחת ובכל ערב שבת היה קורע פס קטן ממנה לקשור את הפוזמקאות בדבר חדש והיה יוצא בזה ידי חובת בגדי שבת מיוחדים.
- ↑ המרדכי.
- ↑ משנה ברורה רסב, ו.
- ↑ ירושלמי פאה פרק ח' הלכה ז'. וכן בשבת קיג, ב: "ישלשל בגדיו", וכפי שפירש רש"י שם שזהו "כמנהג העשירים".
- ↑ להרחבה ראו המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתעב ואילך. תרס"ב ע' רלא בשוה"ג (וסיום הענין שם ס"ע שמז). ד"ה זה יתנו תש"כ (סה"מ תש"כ ע' 87). ר"ד יום ה', כד תשרי תשי"א (תורת מנחם התוועדויות תשי"א ח"א ע' 53. וש"נ). שיחת פורים תשט"ו.
- ↑ [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/4/2/63.htm לקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 63.
- ↑ אור התורה במדבר חלק ב', הוספות לפרשת בהעלותך, ויהי בנסוע הארון.
- ↑ 16.0 16.1 סעודת אחרון של פסח תשכ"ז.
- ↑ 17.0 17.1 ספר השיחות תרצ"א עמוד 144, שיחת ראש השנה.
- ↑ אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד. שיחת חג הפורים תש"ט, ובהערות שם.
- ↑ סעודת הושענא רבה תשכ"ז.
- ↑ כיוון שעל פי תורה היום מתחיל מהלילה, ואם מחלקים 1000 שנים לארבעה רבעים - 250 שנה ראשונות עד 'חצות הלילה', 250 שנה שניות עד 'התחלת הבוקר', ו-250 שנה נוספות עד חצות היום, יוצא על פי החשבון ש-5750 (תש"נ) הוא חצות היום.