הלל הזקן
הלל הזקן היה תנא מצאצאיו של דוד המלך, נשיא, וראש שושלת הנשיאים עד רבן גמליאל השישי (דור 14 להלל הזקן), תלמיד שמעיה ואבטליון.
היה עני מרוד, ועליו אמרו "הלל מחייב את העניים"[1].
הוא הצטיין במיוחד במידת הענווה, עד שאמרו עליו "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל"[2].
כאשר בא אליו גר במטרה לגיירו, לאחר שנדחה בתקיפות על ידי שמאי הזקן, הוא קיבלו באהבה וגיירו. הרבי מסביר[3], כי שמאי הזקן דחאו מפני שלא ניכרה עליו ניצוץ של קדושה, אבל הלל הזקן בענוותנותו המרובה יכול היה לרדת אפילו למדריגה כזו נמוכה.