יצוה צור חסדו

התווים לניגון 'יצווה צור חסדו', כפי שנכתבו על ידי חוקר הנגינה החסידית, ר' שמעון גשורי

הניגון יצווה צור חסדו, הינו זמר המיוחס לרב המגיד ממעזריטש, והוא קטע מתוך הפיוט 'ברוך ה' יום יום' אותו נוהגים אצל חסידים לנגן בסעודה שלישית.

אודות הניגון

הניגון הוא על הבתים האחרונים מתוך הפיוט השלם הפותח במילים 'ברוך השם יום יום' שנכתב על ידי אחד מגדולי הפייטנים שקמו לעם ישראל לאורך הדורות, רבי שמעון בר יצחק, ששמו חתום בראשי החרוזים של בתי השיר, וככל הנראה הוא רבי שמעון הגדול ממגנצא, חברו של רבנו גרשום מאור הגולה.

הפיוט בנוי לפי סדרן של גלויות וגאולות ישראל, החל מגלות וגאולת מצרים, ולאחריה ארבעת הגלויות: גלות בבל, גלות פרס, גלות יוון וגלות אדום.

בפיוט זה באים לידי ביטוי דברי חז"ל "בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם".

בקהילות החסידים נוהגים לנגן ניגון זה בסעודה שלישית דווקא, היות וסעודה זו קשורה עם הגאולה העתידה, והבית הפותח במילים 'יצוה צור חסדו' עוסק גם הוא בגאולה העתידה.

בידינו נשתמר רק הלחן המדוייק בו ניגן המגיד ממעזריטש את הניגון, אך לא השתמרה מסורת מדוייקת אודות התאמת המילים ללחן.

על פי התווים שכתב לניגון החוקר מאיר שמעון גשורי, כל קטע מהניגון חוזר על עצמו בכל 2 שורות, מלבד הבית האחרון.

על המילים החותמות את הפיוט, ישנו ניגון חב"די נוסף הפותח במילים 'שהשלום שלו'.

מילות הניגון

יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ
מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ, וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ
וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ
יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ
כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ
אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא (שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ)

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ
לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ
מִכָּל אוֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ
לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ

שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם

הסבר על המילים בניגון

כמו פיוטים רבים, גם פיוט זה נכתב בשפה מליצית, כשהוא משלב בתוכו רמזים לשברי פסוקים ודברי חז"ל הקשורים עם תוכן הפיוט, ובשל כך נדרש ידע מוקדם כדי להבין את כוונת השיר כראוי, להלן ביאור והרחבות למילות הפיוט:

יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ – ה', המכונה 'צור', יצווה בחסדו לקבץ את קהילותיו - עם ישראל - המפוזרים בארבע כנפות הארץ, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת השמים עָדָיו אליו לְהִקָּבֵץ – להתאסף.

וּבְהַר מְרוֹם הָרִים – הר הבית אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ – להושיב אותנו, נִדָּחִים קוֹבֵץ – הקב"ה שמקבץ את הנידחים ישוב אתנו בעצמו, כדרשת חז"ל על הפסוק 'ושב ה' אלוקיך את שבותך', 'יָשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם 'וְשָׁב' וְקִבֵּץ.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ – שעשה אתנו טובות, כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ – מעבר למה שהגדיל עמנו יוסיף רחמים וחסדים גם הלאה, לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ – בכך הוא יגדיל את שמו שנקרא על ישראל. . בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ – כבודו הוא בכך שאנחנו נהללו ונשבחו, מִכָּל אוֹם – יותר מכל עם ואומה, לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד – לפי הפסוק מפרשה ראשונה בקריאת שמע: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ, נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ – נקבל עלינו מלכותו ונייחד את שמו,.

קישורים חיצוניים

• הניגון מפי ר' דוד הורביץ -