קובליץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קובליץ[1] הינה עיירה במחוז ויטבסק שברוסיה הלבנה, בו פעלה קהילה חב"דית גדולה החל מתקופת אדמו"ר הצמח צדק ועד השואה.

תולדות היישוב

ההתיישבות במקום החלה לפני כ-500 שנה, והוא מוזכר ברשומות ההיסטוריות כחלק משטחי האימפריה הרוסית.

לאורך כל שנותיו, היוו היהודים רוב מוחלט בקרב האוכלוסיה.

בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה חיו בעיר קרוב לאלף יהודים, ולאחר המלחמה נותרו בו רק כמחצית מהם, שהיוו כ-60% מתושבי העיירה.

בזמן השואה בשנת תש"א נכבש הכפר בידי הנאצים במהלך מבצע ברברוסה, והחלו להצר את חיי היהודים ובסופו של דבר כלאו אותם בגטו, המשיכו להרעיב אותם ולהתעלל בהם, וכעבור תקופה העבירו אותם לגטו בעיירה אושאצ'י הסמוכה, שם רובם המוחלט נרצח, השם יקום דמם.

קהילת חב"ד

בעקבות בקשת אנשי העיירה[2], לאחר חג השבועות שנת תר"ס, נשלחה קבוצה של תלמידי תומכי תמימים בראשות המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן[3] להקים בעיירה סניף של הישיבה. אנשי הקהילה החזיקו את הישיבה בספר פנים יפות ודאגו להם למקום מרווח ללימוד וכן לשאר צרכיהם, והישיבה פעלה מעט יותר משנה, עד שנסגרה באמצע הקיץ של שנת תרס"א[4].

הקהילה החב"דית היתה הדוימננטית בעיר, והחזיקה בתפקידי המפתח של רבנות העיירה, השוחטים והבודקים, ועסקנות הכלל.

אישים בעיירה

ניגוני חב"ד

כמה וכמה מהניגונים שהשתמרו במסורת החב"דית, נכתבו מפיהם של יוצאי העיירה, וחלקם אף נקראו על שמם. בין ניגונים אלו ניתן למנות את הניגונים הבאים:

קישורים חיצוניים


עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

הערות שוליים

  1. בשפת המקור נהגה: קובליצ'י בבלארוסית: Кублічы; ברוסית: Кубличи.
  2. ובשל השריפה שפקדה את זעמבין, וגרמה לצורך מיידי במעבר של הישיבה למקום אחר עד שיבנו את הישיבה מחדש, העיירה זכתה שהסניף יקבע דווקא אצלה על פי הגורל (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד 10).
  3. יחד עמו התיישב בעיירה גם הרב יהושע ליין ששימש כמשפיע בישיבה.
  4. מה שזירז את ההחלטה על סגירת הישיבה היה העובדה שלאדמו"ר הריי"צ - מנהל פועל של הישיבה - נודע על רשת של המשכילים שהכניסו בחורים ללמוד בישיבה ולנסות להשפיע על תלמידיה מבפנים להתרשל בלימודם ולהכניס בהם הרהורי כפירה, כשאחד המקומות אליהם הצליחו להשחיל תלמיד שאינו ראוי היה בקובליץ ואדמו"ר הריי"צ רצה לפקח מקרוב על ביעור הנגע ('המשפיע' (הבלין) עמוד שיד, מכתבי הרב משה רוזנבלום. וראו גם באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמודים רמו-רמח).