מדינת ישראל
מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי ארץ ישראל ואף מעט מחוצה לה. הוקמה בה' באייר שנת תש"ח על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
הרבי והמדינה
דעתו של הרבי ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "אתחלתא דגאולה", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל[1] ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' במלחמת העצמאות ובשאר מלחמות המדינה. וכך כותב הרבי[2]:
במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן
— אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה
למרות זאת, שלל הרבי את אמירת ההלל בה' באייר, גם לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, למרות שברור היה לכולם כי מדובר בניסים גלויים:
אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר ניסים כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - תורה וקדושה, ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך המסירות נפש של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' היתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'
— אגרות קודש כרך כה ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.
לאחר ה' אייר תש"ח התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא אתחלתא דגאולה: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?[3] בהזדמנות אמר הרבי בנוגע ליום הכרזת העצמאות: "לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!"[4]. כאשר המרכז לענייני חינוך הדפיס לוח שנה, מחק הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב את המילים "יום העצמאות" שהיו רשומות בתאריך ה' באייר, והדבר קיבל את אישורו של הרבי[4].
דעת הרבי היא כי הבעלות האמיתית על ארץ ישראל שייכת לעם ישראל גם בזמן הגלות, ויש לומר זאת לגוים בפה מלא.[5] ואף סובר שאסור למדינת ישראל למסור שטחים מארץ ישראל לערבים.[6] הרבי סובר כי יש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל, ובוודאי שלא למסור אף שטח מהשייך ליהודים בארץ ישראל, לאויבים. עיקרון זה מפורש בשולחן ערוך בהלכות שבת, שאם באו אויבים לצור על עיירות בספר (בגבול), גם אם לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללים את השבת ונלחמים עימם, מכיון שאם יכבשו את ערי הספר (הגבול) שעל הגבול תהיה הארץ פתוחה ונחה לפניהם ליכבש.
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יייסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא[7]. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה[8].
הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "פרזידנט" באנגלית ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו בית המקדש וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר[9].
לקראת חגיגות "יום העצמאות" שנת תשע"א, מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב שמעון רוזנברג, אביה של רבקי הולצברג שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.
הרב מאיר דרוקמן רבה של קריית מוצקין ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך[10]. מאוחר יותר יצאו רבני חב"ד בארץ הקודש יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד[11]. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".
הכרה במדינה
לטענת הרב טוביה בלוי[12], הרבי התבטא שהכרתנו במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון).
הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה[13] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל.
קיום מדינה יהודית
בשנת תש"כ נשאל הרבי, האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...
על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהיתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.
על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארה"ב וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר[14].
פרשת הילדים הפליטים
ערך מורחב – פרשת הילדים הפליטים |
בתחילת שנותיה, הוקם וועד בשם "הסוכנות היהודית", להביא ילדים מארצות הנכר לארץ ישראל. את הילדים העבירו לקיבוצים חילוניים בדווקא, וזאת במטרה להעביר על דתם את אותם ילדים. למרות תחנוניהם של גדולי ישראל, שהציעו מקומות חלופים לילדים, הסוכנות התעקשה בכל תוקף, ופעלה בכל האמצעים להשאיר אותם בקיבוצים. אדמו"ר הריי"צ, נלחם בהם במסירות נפש. ארגן אסיפות, תעמולה, ועוד, בשיתוף גדולי ישראל בארץ ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער הלוי וולפא, בין אור לחושך, יחס הרבי מליובאוויטש לציונות ולמדינת ישראל, הוצאת המחבר, קריית גת חשון תשס"ו.
- הראש והממשלה, ליקוט אגרות קודש של הרבי עם אישי הממשלה בארץ, תשורה משמחת הנישואין של משפחת מויאל, כ' שבט תשע"ג
קישורים חיצוניים
- אוריאל צימר, יהדות התורה והמדינה באתר דעת.
- ההגדה (אגדה) ליום העצמאות - מאמר השקפה חב"די על הציונות והמדינה מאת הרב ישבעם סגל -
- שו"ת עצמאות עם הרב דרוקמן - לקריאה באתר
- הרב דרוקמן מסביר את עמדת חב"ד ביחס לציונות -
- עימות ברדיו: יחס חב"ד לציונות ולמדינה -
- הרב מנחם דב דוברוסקין, דעת הרבי על יום העצמאות -
- הרב יהושע דובראווסקי, כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה -
- שניאור ברגר, שר לדבר עבירה שבועון בית משיח גליון 988 עמוד 28
הערות שוליים
- ↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תשנ"א (על פי יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
- ↑ תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' אייר ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.
- ↑ שיחות קודש קודם הנשיאות.
- ↑ 4.0 4.1 הרב יהושע דוברבסקי, כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה, באתר ו' אייר ה'תשע"א.
- ↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' יז
- ↑ שם עמ' נח
- ↑ ראו לדוגמה: פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?
- ↑ לדוגמה בראלי חג הסוכות תשנ"ב - דברי משיח ע' 141.
- ↑ ממכתבו למר יצחק בן צבי.
- ↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
- ↑ רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה - חב"ד אינפו
- ↑ פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח.
- ↑ פרק יז.
- ↑ תורת מנחם - כז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399.
ראשי ממשלות ישראל | |
---|---|
| |
(לפי סדר האל"ף בי"ת) |
פרזידנט מדינת ישראל | |
---|---|
| |
(לפי סדר האל"ף בי"ת) |